ב-31 באוקטובר 2018 שלח מנהל אגף פיקוח ובקרה ברשות הארצית לתחבורה ציבורית במשרד התחבורה, דוד יוסף, הנחיה למפעילי התחבורה הציבורית שממנה עולה לכאורה כי קנסות שהושתו על רבים מנוסעי התחבורה הציבורית ניתנו בחוסר סמכות ובניגוד לחוק. בהנחיה, שכותרתה "רענון פריסת פקחים בקווי עליה מכל הדלתות", נכתב: "אין לדרוש תעריף מוגדל מנוסע שלא תיקף כרטיס מנוי תקופתי (יומי/שבועי/חודשי/סטודנט סמסטריאלי/שנתי). במקרה כזה יש להסביר שחובה לתקף כרטיס בכל מקרה". במילים אחרות: אסור לתת קנס לנוסע שקנה ערך חוזי, אך לא תיקף אותו בעלייה לאוטובוס. בישיבת הוועדה המיוחדת לפניות הציבור שהתקיימה בשבוע שעבר, הוזכרה הנחיה זו ונטען כי היא עדיין בתוקף. יממה לאחר הישיבה, פרסם משרד התחבורה הודעת הבהרה מיוחדת, שבה נטען כי מדובר במידע מוטעה. לדברי המשרד, מסמך זה אינו "נוהל", אלא הנחיה פנימית של המפקח על התעבורה למפעילי קווי השירות וכי "ההנחיה כללה הוראות בדבר מתכונת פריסת הבקרה ואת ההוראה הפנימית האמורה", אך ריענון זה אינו תקף. אולם הבהרת משרד התחבורה למעשה מסבכת את העניינים, מאחר שהיא אינה עולה בקנה אחד עם המציאות ועם השתלשלות העניינים מבחינה כרונולוגית, כפי שיפורט בהמשך. משרד התחבורה טוען כי כל ההוראות במסמך ההנחיה בטלות בעקבות נוהל מאוחר שפורסם לציבור. כמה מאוחר? משרד התחבורה לא מציין. במשך כמעט שנתיים לפחות הייתה ההנחיה בתוקף. בנוהל מעודכן שפורסם ב-2 בספטמבר 2020, לא כלל הנוהל דרישה למדבקה באוטובוס שמצריכה חובת תיקוף לבעלי ערך חוזי (מנוי). אולם כשבועיים בלבד אחר כך, ב-15 בספטמבר 2020, פרסם המשרד נוהל שבו נכתב: "נסיעה באוטובוס ללא הסדר נסיעה מתאים מהווה עבירה פלילית. הנוסע ללא הסדר נסיעה ו/או מי שלא יציג את כרטיסו בפני המבקר, צפוי לשלם תעריף מוגדל ע"פ הקבוע בפקודת התעבורה. חובה על נוסע ששילם את דמי הנסיעה באמצעות כרטיס 'רב-קו' להעביר את הכרטיס במכשיר המיועד לכך, ללא יוצא מן הכלל, לרבות לבעלי הסדר נסיעה מסוג מנוי. כרטיס רב-קו (אישי) לא ניתן להעברה לנוסע אחר". במשרד הדגישו כי ההנחיה התקפה מופיעה בנוהל "הנחיות המפקח על התעבורה - פיקוח על תשלום דמי נסיעה בקו שירות". בהתאם לסעיף 5.4.1 לנוהל על המפעילים להדביק בכל אוטובוס מדבקה בנוסח שמהווה חלק בלתי נפרד מההנחיה. למרות שכאמור משרד התחבורה טוען שמדובר במסמך חסר תוקף, שלח דוד יוסף את המסמך יותר משנה אחרי פרסום הנוהל המעודכן, למרכז המחקר והמידע של הכנסת לקראת מסמך שפרסם הממ"מ ב-3 באוקטובר 2021. האם מדובר בניסיון להטעות את הכנסת, בטעות אנוש או בניסיון לשכתוב המציאות והמסמך למעשה עדיין בתוקף?

להלן תשובות דובר משרד התחבורה לשאלות News1:

• כיצד אותה "הנחיה פנימית" ששלח דוד יוסף למפעילים, שבה נכתב לא לגבות תשלום ממי שאינו מתקף ערך חוזי, התיישרה עם צו הפיקוח והנהלים?

• כל ההוראות במסמך בטלות בעקבות נוהל מאוחר שפורסם לציבור.

• מתי הסתיים תוקפה של "ההנחיה הפנימית" והאם נשלחה על כך הודעה בכתב למפעילים?

• באותה עת צו הפיקוח לא כלל את ההבהרה הנוגעת לתיקוף.

• בניגוד להבהרתכם, כאילו "ההנחיה הפנימית" נוגעת לשינוי פריסת הפקחים, הסעיף אליו התייחסתם נמצא בחלקה השני של ההנחיה, העוסק בחידוד נהלי הפיקוח הקיימים. מדוע?

• ההנחיה בוטלה בנוהל מאוחר יותר.

• חלקה השני של ההנחיה עוסק במגוון נושאים, כגון שימוש ברב-קו אישי בידי אחר, החרמת כרטיס, העדר קבלת נייר, העלאת נוסעים מדלת אחורית כאשר המכשיר תקול, רישום אירועי אלימות, אופן רישום דרישות תשלום, התקנת שילוט בדבר חובת הנוסע ועצירת הליכים במהלך הליך ערעור - האם כל הנהלים הללו בטלים, כמו אותו סעיף שטענתם כי אינו תקף?

• המסמך הפנימי נוגע למתכונת ביצוע הבקרה.

כפי שניתן להיווכח, לחלק מהשאלות המענה חלקי ולאחרות ניתנה תשובה מתחמקת. במשרד התחבורה נתלים גם בצו הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחיר הנסיעה בקווי השירות באוטובוסים וברכבת המקומית), שפורסם בשנת 2022, שבו מובהר כי "תיקוף הינו תיאום בין אמצעי תשלום מתקדם או רב-קו או כל אמצעי טכנולוגי אחר להתקן שמותקן או שקשור באמצעי התחבורה הציבורית השונים לשם אישור הנסיעה, והתשלום בעדה, ובכלל זה סריקה של ההתקן, ולעניין יישומון סלולרי - תיאום כאמור וכן סימון יעד הנסיעה ביישומון, שעל הנוסע לבצע לצורך הנסיעה, לרבות נוסע שפטור מתשלום או נוסע שבידו הסדר נסיעה תקופתי".

למרות התפתלויות משרד התחבורה, מתשובותיו עולה כי כל הקנסות על אי-תיקוף שחולקו לנוסעים בעלי מנוי שלא תיקפו את כרטיסיהם בתקופה שקדמה 15 בספטמבר 2020, אינם חוקיים וניתנו בחוסר סמכות, מה שעשות להגיע לערכאות בשורת בקשות לתובענות ייצוגיות כנגד המפעילים.