תושבי הפריפריה הגאוגרפית, זו הנמצאת בשולי המדינה ובה שירות התחבורה הציבורית הרבה יותר דליל ולא זמין, "יזכו" במסגרת השלב השני של הרפורמה בתחבורה הציבורית ל-50% הנחה על נסיעה בטווח 40 ק"מ, ומנוי חודשי יעלה "רק" 70 שקלים (ליתר דיוק - 69.50) במקום 104 ש"ח כיום. יזכו במירכאות, משום שרבים מבין אלו שישתמשו במנוי זה יגלו עד מהרה כי השימוש בו דווקא יגרום להם להפסד כספי וירחיב את החור בכיס.
לפני שנצלול לחישוב, נפרט את מגבלות המנוי, הנקרא "חופשי פריפריה":
- המנוי תקף לשימוש רק באוטובוסים, ולא ברכבת ישראל.
- המנוי מוגבל רק לטווח של 40 ק"מ.
- המנוי אינו כולל את האזורים המטרופוליניים בתוך טווח זה. כדי לנסוע במטרופולינים (חיפה, ת"א, ירושלים) בטווח 40 הק"מ תצטרכו להוסיף 88 שקלים, וברכבת 92 שקלים.
וכאן בדיוק מתחילה הבעיה, והיא אינה תיאורטית אלא יומיומית. הנוסעים בפריפריה צריכים כמה פעמים בחודש להגיע למרכז הארץ, לאזור ירושלים או לחיפה רבתי לצורך טיפול רפואי, אירוע משפחתי או סתם סידורים. כיוון שמדובר באזורי המטרופולינים שהמנוי אינו חל בהם, יידרש הנוסע להוסיף תשלום כדי להגיע להוסיף תשלום. מאחר שממקומות רבים בפריפריה אין שירות אוטובוסים אפקטיבי, הדרך היחידה להגיע במהירות אל היעד היא באמצעות רכבת.
דא עקא, שמנוי חודשי שמחירו נע בין 232 ל-342 שקלים לטווחים מעל 40 ק"מ אינו משתלם, ומוטב לקנות חופשי-יומי, שגם כולל נסיעות פנימיות ביישוב היעד. תעריף החופשי-יומי, שעליו אין הנחה של 50%, נע בין 33 ל-80 ש"ח בקירוב (תלוי במרחק הנסיעה). המשמעות: די בשתיים-שלוש נסיעות, ולעיתים רק באחת, כדי להפוך את מנוי "חופשי פריפריה" ללא משתלם ואף להפסדי עבור הנוסע.
מנוי "חופשי פריפריה" מעניק נגישות חלקית בלבד - לא למטרופולינים, לא לרכבת, ולא למי שנוסע רחוק באמת. בקיצור, מנוי זה מספק הנחה על נייר בלבד, ולרבים (שמשתמשים ברב-קו ולא ביישומונים) הוא אף גורם להוצאה מיותרת.
אז מה הפתרון? "המתחיל במצווה - אומרים לו גְמור". על שרת התחבורה מירי רגב לאמץ חלק מן המתווה המקורי אותו הציגה בעת הכרזת הרפורמה, באופן הבא שייטיב עם נוסעים בעלי גאוגרפי המתגוררים מחוץ למטרופולינים (אזור 1) - תנו 50% הנחה על נסיעה בודדת ועל חופשי-יומי, הן באוטובוסים והן ברכבות, אבל רק בטווח העולה על 15 ק"מ.
מדובר בסכום זעום של גרושים שלא יהיה נטל על הקופה הציבורית מאחר שרוב ככל הנסיעות הן בטווח 15 ק"מ, אך ההשפעה על הנוסעים בפריפריה תהיה עצומה. במקום להרחיק אותם מתחבורה ציבורית ולה, הם יקבלו תמריץ אמיתי להשתמש בה. מדובר בפיצוי הולם על עשרות שנים בהן נאלצו לשלם מחירים מופקעים, לעיתים ללא יכולת ליהנות אפילו ממנוי חופשי-חודשי.
כך יוצא שמנוי "חופשי פריפריה" מועיל רק למי שנשאר כלוא בתחומו - ואינו משרת את מטרתו עבור רוב תושבי הפריפריה הזקוקים לתחבורה נגישה, משתלמת ורחבה. לא כך עושים צדק תחבורתי.
עוד על חסרונות מנוי הפריפריה והאופן שניתן להפוך אותו ליעיל ואטרקטיבי - ברשימה הבאה.