חג שבועות מתאפיין במנהג הקדום של אכילת מאכלי חלב. חלב ומוצריו עומדים כמה שנים במוקד המזונות השנויים במחלוקת: בריא ומומלץ גורסים ארגוני הבריאות הרשמיים ומולם עומדים כמה ומטיפים כנגדו ברמה הבריאותית והמוסרית. יתכן שבעוד מספר שנים כשהרפואה והתזונה יהפכו להיות מותאמים אישית לפי ההרכב הגנטי של כל אחד מאיתנו - גם סוגיה זו תיענה.
לא נמצאה עד-כה שום הוכחה מדעית הקושרת את החלב לליחה, אסתמה, דלקות אוזניים או אטופיק דרמטיטיס. מחקרים ארוכי טווח על אוכלוסיות גדולות, לא מצאו כל קשר למצבים אלה. אלרגיה לחלב (המחייבת התנזרות ממוצרי חלב), היא נדירה והאחוזים באוכלוסיה הבוגרת עומדים על כ-2%. לרוב, אלרגיה המופיעה בילדות, חולפת עד גיל שנתיים. רגישות ללקטוז (המרכיב הסוכרי של החלב), שכיחה באוכלוסיה הבוגרת. רגישות זו מתבטאת בנפיחות, גזים ולעיתים שלשולים ותלויה בכמות הלקטוז הנאכלת.
מוצרי חלב רבים מכילים כמות קטנה של לקטוז, אותם ניתן לשלב בתפריט ולא לסבול מתופעות הלוואי כגון: קוטג', גבינות לבנות קשות, גבינה צהובה (גם דלת שומן), יוגורט ביו ועוד.
חלב ומוצריו מהווים את המקור העיקרי והחשוב ביותר לסידן מהדיאטה.
ארגוני הבריאות ממליצים על צריכה של שלוש מנות חלב (ומוצריו) ליום בשל העובדות הבאות:
- דיאטה עתירת סידן חשובה בגיל הילדות לבניית מסת עצם מרבית ובתקופת הבגרות לשמירה על מסת העצם ומניעת אוסטיאופורוזיס;
- סידן הכרחי לתהליך קרישת הדם, העברת אותות עצביים והתכווצות שרירים;
- ויטמין D ולקטוז משפרים את ספיגת הסידן (שני אלה נמצאים בחלב ומוצריו);
- מחקרים חדשים מראים, כי צריכה נאותה של סידן, יכולה גם לסייע בשמירה על לחץ דם תקין, בתהליכי הפחתה במשקל ובמניעת סרטן המעי הגס;
- מקורות נוספים טובים לסידן הם: סרדינים, מוצרי סויה, ברוקולי, כרוב וטחינה משומשום מלא;
- צריכה מוגברת של חלבון, אלכוהול, קפאין, מלח ועישון מגבירים את הפרשת הסידן בשתן;
- על-מנת להגביר את ספיגת הסידן מהמזון, מומלץ לחלק את צריכתו לאורך היום;
- ככל שכמות הסידן הנצרכת בארוחה נמוכה יותר, כך שיעור הספיגה עולה;
חשוב לציין, כי ייתכן שיש קשר בין צריכה מוגברת של סידן (מכל מקור) לבין סיכון לסרטן ערמונית. לא נמצא קשר במחקרים השונים בין צריכת סידן ו/או מוצרי חלב לבין מחלה ממאירה אחרת.