אוטובוס לא עוצר בתחנה
כן, כבר התלוננתי בחברת קווים. אז זה היה בתחנה ברחוב דיזנגוף. האם זה עזר? יום רביעי בערב, חשיכה, ואני יוצא מתחנת סבידור בתל אביב באוטובוס מס' 55 לכיוון קריית אונו. זה האוטובוס הרגיל שלי, שלוקח אותי הביתה. בחוץ כבר חשיכה, אבל ההמתנה לא ארוכה והאוטובוס מגיע בזמן. אוטובוס ארוך וכמעט ריק מנוסעים, נוכח המגיפה והסגר. נסעתי והסתכלתי מחדש בשלט הקבוע מעל החלונות של האוטובוס "קווים מתחברים אליך עם חיוך.
קווים מאחלת לכם נסיעות טובות". כאשר התקרבנו אל תחנת היעד והשלט המשתנה מעל הנהג אמר: "התחנה הבאה רחוב עמק זבולון". הרמתי את ידי ללחוץ על הכפתור, אבל מעל השלט הזה נדלק אור זוהר "עוצר". קשה לראות בחוץ מתי בדיוק עובר האוטובוס את מקום התחנה החשוך. הנהג בוודאי ראה את השלט, אבל לא עצר. השלט האוטומטי מתחלף ומודיע ש"התחנה הבאה מרכז מסחרי סביון". כלומר עברנו את התחנה והנהג לא עצר.
אני מעיף עין על השלט של קווים ומבין שהאמור על חיוך מיועד לנהג. הוא נוהג ומחייך והשלט של חברת "קווים" לא נועד לנו, הנוסעים. האוטובוס עוצר בתחנה הבאה. לאדם צעיר ובריא לא קשה ללכת את המרחק בין התחנות. אבל מה יעשה אדם קשיש המתקשה בהליכה ונעזר במקל? ניסיתי לשלוח מייל לחברת "קווים". אבל שם מערימים קשיים על כל מי שמנסה לשלוח מייל. הם מבקשים פרטים (ניסיתם לרשום את מספר הרב-קו?) ומכבידים כשמבקשים להתלונן.
יום שמש אביבי עם קורונה
שבת של שמש אביבית בעיצומו של החורף ורבים בוודאי נוסעים לאתרי טיול ונופש, למרות מחסומי המשטרה בשל הסגר הלא כל כך סגור. אני יצאתי לטייל בשדרה ובגינות הציבוריות הירוקות בשכונה. בוקר נאה ואני רואה שהמדרכות מלאות, המעברים מוצפים ואנשים הולכים, אנשים רצים, אנשים מתעמלים וגם המון המון מפדלים על אופניהם. ילדים בקבוצות, אנשים במשפחות, מבוגרים וצעירים. מנצלים את מזג האוויר ביום החופשי.
בגינות הירוקות לא רואים כלי רכב. מעטים מאוד רוכבים על קורקינטים חשמליים - בדרך כלל אב ובנו צמוד ומחזיק מאחור. הרבה מעדיפים להתאמץ. צועדים במהירות ומניפים ידיים. לפעמים בזוגות, לפעמים בודדים וקצת גם בקבוצות. נדמה לי שהשדרות לא ראו כל כך הרבה אדם בימים אחרים.
אמרה
"מעצורים חברתיים, לא אחת הם תוצאה של דיכאון בלתי מוכר" - פרופ' יורם יובל, מתוך ספרו "מה זאת אהבה"