נתניהו מתהדר בהישגיו המדיניים ובקשרים שקשר עם מדינות מוסלמיות רחוקות, בין שנתגבשו ובין שהם עדיין רק גישושים באפילה. כך דאג לבשר על קשריו עם האמירויות [זה עתה בחרו כבר להתנער מהמפגש שניסה לכפות עליהן ערב הבחירות כאן ולהשתמש בהן כִּכְלִי משחק על המפה הפוליטית בישראל]. ברשימה גם בחריין, סעודיה, עדן, סודן, מרוקו וכל שיעלה מן הגלובוס. אך תשובת אבו דאבי למפגש חשפה את ביבי מלכנו במערומיו. אפשר וְשִׁלַּמְתָּ דמי קדימה על בגדי המלך החדשים אך טרם לְבַשְּׁתָּם, וגם אחרי שֶׁנִּיסִּיתָ לְלָבְשָׁם עודם שקופים.
אך מה לך נֶהֶנְתַּנְיָהוּ לחפש מֵי שִׁיחוֹר [נפט?] בארצות רחוקות כאשר אינך מצליח לשמור על מערכת יחסים סבירה עם שכנותינו, מצרים, ירדן, שלא לדבר על הרשות הפלשתינית.
עם מצרים קיים "שלום קר", יש שגרירויות, יש מעט מאוד מסחר, יש שיתוף פעולה ביטחוני אך הישראלי אינו רצוי בארץ הַיְּאוֹר וּמוּחְרָם בידי הציבור שם, תאגידים כמו לשכת עוה"ד המצרית, העיתונות ומי לא. וכל זה אחרי חתימת הסכם השלום, שת"פ כנגד המורדים בסיני, הסכמה לעיבוי הכוחות המצריים בסיני מעל ומעבר למוסכם בהסכם השלום, לרבות הסכמה להכנסת כוחות שריון וסיוע אווירי לסיני, ואפילו הענקת הסכמה בִּיבִּית לבנית צוללות מתקדמות לצי המצרי החסר אויבים כרגע.
מצרים היא בת-ברית במידה מסוימת כלפי נסיונות טורקיה ואירן לתפוס את ההגמוניה במזרח התיכון אך היחסים עם א-סיסי הורעו על-ידי ביבי במקום שיטופחו.
היחסים עם ירדן הגיעו לשפל עמוק עד שהמלך עבדאללה כבר איים בניתוק היחסים וביטול הסכם השלום. לא שמלך ירדן צודק או שאני בא להצדיקו, אך לאחר ניסיון ההתנקשות הכושל באבו משעל דווקא בירדן שכה חוששת מתגובות פלשתיניות, הנה כל המחוות המיותרות של ביבי מאז הן כִּתְחִיבַת אצבע לעיין. אין ספק שראוי שראש ממשלה יִתֵּן יד לכל ישראלי או מאבטח שנאלץ להגן על עצמו, אך רב המרחק בין מתן גיבוי ענייני ושקט לבין חיבוק לעין המצלמות של אותם ישראלים שירו למוות באזרחים ירדניים, לרבות בבעלים של משרדי שגרירותנו ברבת עמון או הרג שופט ערבי בגשר אלנבי.
לכך תוסיף סירוב תקיף מדי לכניסתו של יורש העצר הירדני לביקור בירושלים באשר הצטייד ביתר מאבטחים ירדניים מעבר למוסכם מראש. דומה שטיפול דיפלומטי בבעיה היה מביא לפתרונה, בעיקר לאור רגישות ירדן מהחיזורים של ביבי אחר סעודיה שגם היא לוטשת עין להשפעה במסגדו אל-אקצה.
תגובות בלתי הולמות בעבר, לרבות אי-שיתוף בפיתוח המתוכנן באזור עקבה ואילת כבר הביאו את המלך עבדאללה לסלק את ידינו מאזור נהריים ומהשטחים שהוחכרו לישראל מול הערבה.
גם אירוע חמור זה לא טופל כראוי על-ידי ביבי, שחיסל למעשה את משרד החוץ, גרע מתקציביו ולא אִפְשֵׁר לו לטפל מקצועית בבעיות שנוצרו. ביבי נטל לידיו, כרגיל מעל לראשו של השר הממונה, את הטיפול החובבני ובלבד שיוסיף ליוקרתו של ביבי, ממש כפי שפעל מעל ראשי שר הביטחון, הרמטכ"ל ומפקד חיל-הים בעניין הצוללות, ומעל ראשי הרמטכ"ל ומפקד חיל האויר בנושא מטוסי ה-35-F לאמירויות.
ירדן יציבה וידידותית חשובה לנו ביטחונית מכל הסכם רופף עם איזו נסיכות או ממלכה רחוקה, אך מה לשיקולים אלה מול ההזדמנות להתקשט בעוד "הישג מדיני" ולזכות בעוד תצלומים וכותרות.