לכאורה יש ממש בהתנגדות למימון עצמי של בחירות, הנוגדת לכאורה את רוח הדמוקרטיה הַמִּתְאָוָוה כאילו לשוויון הזדמנויות לכל הציבור. למותר לציין שזו אידיאה רעיונית שלעולם אינה משיגה באופן מלא את הִתְמַמְּשׁוּתָהּ כפי שראינו בכישלון הקומוניזם. כל אדם שונה מרעהו ונסיבות חייו שונות. כבר מלידה יש הבדל ביופי או בכישרון הלמידה והזיכרון בין תינוק לתינוק. לצד טיעון זה קיים תמיד החשש מיצירת אוליגרכיה - שלטון בעלי הממון. המסע לחקיקת חוק זה בא כנראה על-רקע מסע הבחירות של ח"כ ברקת כאשר
ניר ברקת מתגאה בכך שהוא מממן בעצמו את מסע הבחירות שלו מכיסו ולא על חשבון הציבור.
איני מכיר אישית את ח"כ ברקת ומעולם לא פגשתיו, וגם אני חרד מאוליגרכיה בישראל, אלא שמסע זה כל כולו צביעות רבתי. כמעט כל מסעות הבחירות ממומנות על-ידי בעלי ענין וגרוע מזה - תכופות בידי בעלי אינטרסים כלכליים מובהקים המצפים לטובות הנאה עקב תמיכתם במועמד זה או אחר.
בין ראשי המתנגדים מצויים אנשי הליכוד ואנשי "העבודה". מסעי הבחירות של מנהיג הליכוד,
בנימין נתניהו, ממומנים בידי חֶבֶר אוליגרכים והוא נהנה משך מערכות הבחירות גם מתרומות עקיפות, כמו הקמת עיתון חינמי שעיקר תפקידו, אם לא כל תפקידו, לקדם את ביבי וחבר מרעיו. כיום גם ערוץ 14, ערוץ 20 לשעבר, עוסק בהאדרתו של ביבי ובביקורת חריפה על ממשלת בנט ועל המתחרים בביבי. אילו ביבי היה מקים עיתון כזה מכיסו היה כמדומני פושט רגל למרות עושרו. בגלגול עניינים מוזר גם
גלי צה"ל בפיקודו בפועל של ברדוגו משרת את ביבי. ביבי גם ניסה, כנראה, להשתלט על התעמולה ב"וואלה" ועניין זה נדון עתה בבית המשפט.
ביבי גם ניצל בצורה חסרת תקדים את כוחו כראש
ממשלה לשם תעמולת בחירות גסה וקידום עצמו, כמו הדגמת רחיצת-ידיים בתחילת הקורונה, לרבות באותן "התפרצויות" לשידורי הטלוויזיה כאילו כדי להתריע על סכנה מסוימת או עניין ציבורי אחר כאשר תוכן דבריו בהתפרצויות אלו כללו שבח עצמי ותעמולה גלויה. למותר לציין שכל הצלחה כלשהי של הממשלה או גוף מִגּוּפֶיהַּ הוא ייחס לעצמו, בין שזה אחרי הניהול הכושל של הלחימה בקורונה כאשר הזמנת החיסונים מבורלא, מנכ"ל פייזר, במחיר גבוה עקב האיחור בהזמנתם, הפכה לתעמולת בחירות גסה. כמובן שאת הישגי "המוסד", כמו גילוי ותפיסת מסמכי הגרעין האירניים הפך לנשק תעמולתי לעצמו. כך ייחס לעצמו את סלילת ובנית הכבישים החדשים והמחלפים בעוד שאת ה"פקקים" האדירים "השאיר" לכץ.
גם מפלגת העבודה לגלגוליה השונים, בוודאי מתחילת מפא"י, עשתה כל שֶׁלְּאֵל ידה להחזיק בשלטון תוך ניצול מוסדות השלטון והכלכלה להגברת ושימור כוחה. היא טיפחה את ההסתדרות בה שלטה ביד תקיפה, וזו שלטה בקופת החולים, וכל מי שנזק להם טוב לו שהחזיק בפנקס החבר האדום שבלעדיו התקשה למצוא עבודה או לקבל טיפול רפואי. ההסתדרות המטירה כמובן רוב טוּב על מפא"י, לרבות שימוש בשופרותיה, בהעמדת רכביה ואנשיה לרשות מפלגת מפא"י בימי הבחירות. גם שנים רבות אחרי מפא"י המשיכה העבודה בשימוש בוועדי עובדים גדולים שבשליטתה להגברת כוחה. ראינו את תאגידי-הקש ששירתו את בחירותו של
אהוד ברק, שהמשטרה לא הצליחה לחקור את מקורותיהם הכספיים בשל השתיקה בחקירה, לרבות השימוש בזכות השתיקה ע"י נשיאנו היום. גם התעשיה הָאֲוִירִית ועובדיה נוצלו לטובת מועמד שעמד אז בראש ועד העובדים. היש טעם להזכיר את דרעי ו
ש"ס?
גם מפלגות אחרות נעזרו בתומכים מבחוץ, לרבות אֵילֵי הימורים, שעבורם גם אושרה הקמת הקזינו ביריחו ותפעולו גם בתקופות מעשי האיבה לטובת חברים אוליגרכים של אריק שרון ז"ל. בעיני עדיף מועמד המממן בעצמו את בחירתו על פני מועמד שמנצל את כספי הציבור או את מעמדו הציבורי לקידום ומימון בחירתו.