עסקת בנימין [ביבי] נתניהו עם הפרקליטות המצטיירת בעיתונות כבר מספר ימים פסולה מעיקרה מכמה וכמה טעמים שונים, ציבוריים, משפטיים ועוד אחרים.
אפשר והיה מקום לעסקת טיעון (אך לא בענישה כה מְקִלָּה כזו המוצעת עתה) בעת השימוע או לאחר הגשת כתב האישום, בטרם שהנאשם, המחזיק במשרה החשובה והחזקה ביותר במדינה, והעומד בראש קהל מעריצים מסונוורים, ניצל את מעמדו להרס מוסדות השלטון והמדינה ללא כל אחריות כלפיה והשתולל כמו פר בחנות חרסינה. זכותו של כל נאשם לטעון לחפותו גם בראש חוצות, אך אין לו זכות לנצל את רוּם מעמדו לתקיפת המשטרה, הפרקליטות ובתי-המשפט, לפגוע קשות במעמדם בעיני הציבור האמור לְהִזָּקֵק להם גם בעתיד, אחרי פרישתו. אם בחר הנאשם לתקוף את המערכת כולה - יתכבד וִימַצֶּה את טיעוניו בבית המשפט, בעיקר כאשר טען מעל כל במה "לא יהיה כלום כי לא היה כלום" ואחרי זיכויו יֵצֵא חוצץ כנגד כל מי שפגע בו או חרג מהחוק או האתיקה לדעתו.
היה אולי מקום לעסקת טיעון, כפי שהציע לו עו"ד וינרוט החכם ז"ל, בטרם נגרם הרס וביזוי מוסדות השלטון שנתניהו הוא הוא שהיה צריך להגן עליהם. כיצד יתייחס עתה כל עבריין המובא לדין כלפי חוקריו ושופטיו שבוזו בראש חוצות? עתה טוענים התומכים בעסקת הטעון כי ראוי להקריב את מיצוי הדין בכדי להפסיק את הקרע בעם. הללו מתעלמים מכך שההרס כבר נגרם וכי ביבי עבר את נקודת הָאַל-חֲזוֹר.
וכאילו נשכח דבר: השוטרים והפרקליטים הם עובדי ציבור, שאמורים לעשות מלאכתם מבלי שיעליבו אותם וישמיצום בעיתונות ובכל אמצעי הַמֶּדְיָה שעומדים לו לנאשם בכיר זה, החל מהחינמון ישראל היום שנוצר מלכתחילה כדי לקדם ולהאדיר את נתניהו, עלה סכומי עתק למקימיו, כאשר עצם קיומו מהווה בעיני רבים הפרה גסה של חוקי מימון הבחירות. כך גם ערוץ השידור 14 בטלוויזיה ושירותו של מעריץ שהוא שדרן בכיר ב"גלי צה"ל" והשתלט על התחנה והפכה למכשיר תעמולה לביבי ומשפחתו. כל זאת מעבר לתעמולת בחירות ותקיפת אותם מוסדות המדינה בשידורים בהם נתניהו דיבר מִכֹּחַ תפקידו וסמכותו כראש ממשלה. משום-מה לא נחקרה העבירה של העלבת עובדי ציבור שכבודם נרמס בראש חוצות, כולל היועץ המשפטי לממשלה שנתניהו עצמו מינה, הפרקליטים ואפילו השופטים. נתניהו הרשה לעצמו פגיעות קשות במערכת שאפילו פורע חוק כדרעי במשפטו לא העז. עסקת טעון בשלב זה כמוה כהודאה של המערכת המייצגת את המדינה שאכן יש ממש בעלבונות שהטיח בה הנאשם, גם אם יורשע בסוף בעבירות מרוככות ושוליות בהשוואה לאישומים המקוריים.
היועה"מ עומד עתה, אומנם רפוי, על הדרישה לקביעה בפסק-הדין שיש קלון בעבירות בהן יודה נתניהו, כולל התפטרותו מהכנסת והרחקתו מהפוליטיקה. על הנאשם הזה, שהתמחה בהפרה של כמעט כל התחייבות והסכם אין לסמוך שאמנם יפרוש מהחיים הציבוריים בכלל, ולשבע שנים בפרט. לא נזכיר מנהיגים אחרים שיצאו מהכלא ועלו לגדולה, ואין הכוונה לְמַנְדֶּלָה בדרום אפריקה. כבר כיום מהדהדים תומכיו את השקר שלא ביבי ביקש עסקת טיעון, וכי הסכים באדיבותו לעסקה שכאילו הוצעה לו מהפרקליטות כדי להגן על כבודה באשר "תפרה לו תיק". שוב תישמענה הקריאות שהעם רוצה את ביבי וש"שלטון משיגים בבחירות ולא בבתי-המשפט". מי יחליט מהו עיסוק בפוליטיקה? היכן הגבולות? מי לידינו יתקע שאם אכן תצליח האופוזיציה הנוכחית להביא להפלת הממשלה הקיימת ולהקים ממשלת ליכוד היא לא תביא מיד לשינוי החוק, לביטול מגבלת 7 השנים למורשע בעבירה שיש עמה קלון, או תלחץ על נשיא המדינה להעניק לנתניהו חנינה גורפת.
אינני בא, חלילה, לחשוד בכשרים, ובוודאי לא בנשיאנו המכובד שהיה פוליטיקאי מנוסה ומשופשף, אך במבט אובייקטיבי מהצד הנה הליך בחירת הנשיא הפעם היה מוזר. עמדת נשיא המדינה היא עמדת כח, הגם שהוא כאילו מעל לפוליטיקה. כבר ראינו כיצד שמעון פרס לא חדל מעיסוק במדינאות וגם הנשיא יצחק הרצוג כבר תרם למדינה במגעיו עם ראשי מדינות. והנה תמיהה: נתניהו והליכוד נמנעו מלהעמיד מועמד ראוי מטעמם. לא חסרו לתפקיד אישים מכובדים בליכוד, באקדמיה, בספרות או בעולם המשפט.
גם הצעה לבני בגין להתמודד עשויה הייתה לעמוד על הפרק. כיצד הליכוד אִפְשֵׁר ליצחק הרצוג, איש מפלגת העבודה מנעוריו, ליטול את הכהונה הרמה ללא מאמץ ובכל הכבוד ליתר המועמדים - להתמודד ללא מועמד בעל משקל מולו? אינני מאמין שֶׁמַּשֶּׁהוּ סוכם עם כב' הנשיא מראש, אך חושבני שבראש חסידי ביבי עלה כבר אז הרעיון שאם, חלילה מבחינתם, יורשע נתניהו סביר שניתן יהא להשיג עבורו חנינה, אולי גם לאור העובדה שאביו המנוח, הנשיא חיים הרצוג ז"ל, העניק חנינה לצמרת השב"כ עוד לפני שהוגש נגדם כתב אישום. מבחינה זו עדיף נשיא שהוא יריב פוליטי לשעבר מחנינה בידי נשיא שהיה נבחר משורות הימין, שחנינה מידו תביא לביקורת עצומה ולעתירות לבג"צ.
מוזר גם שכב' השופט אהרן ברק, מורי ורבי, נתן את ידו לקידום העסקה. ברק, אבי הכלל הקרוי "משפט בוזגלו" הקובע שלא תישא פנים במשפט וכולם שווים בפני החוק, שכח לפתע את תורתו. השופט שהביא למפלת ממשלה בגלל חשבון בנק קטן בחו"ל שהשאיר מי מבני הזוג רבין שחזרו משהייתם בארה"ב בה כיהן רבין ז"ל כשגריר, מוכן לתמוך במחיקת אישום בשוחד?! כאשר ברק טוען כי ביבי הגן על מוסדות השלטון ועל כן הוא ראוי לעזרה אתה תמה אם בשנתיים האחרונות שהה אותו שופט דגול על כדור-הארץ. תמהני כיצד היה ברק מגיב, בעת כהנו כיועץ משפטי לממשלה, אילו פנו אליו יועצים משפטיים קודמים בבקשה לערוך עסקת טעון מאחורי הקלעים בעבירות כאלו שנמנו בכתב האישום נגד ביבי? האם ברק, שעמד בראש מערכת הפרקליטות שקל מה עסקת הטעון תעשה למערכת זו?
ולבסוף הערה כללית לגבי כל המשפטים שבהם ערער נתניהו את כל מוסדות המדינה - כל התיקים המנוהלים כיום כנגד נתניהו מתגמדים למול החשדות כלפיו בעסקת הצוללות, שאותו יועץ משפטי חנון ורחום, מנדלבליט, מיהר "לשחרר" את נתניהו מכל אשמה או אחריות, בטרם בדיקה או חקירה של ממש. אולי בהמשך ישיר לכל ההקלות שהעניק למשפחת נתניהו ובעיקר לביבי, שכאילו לא ידע דבר על מעשי זוגתו. לכאורה עסקת הצוללות ואוניות השטח עלולה להיות החמורה בפרשיות הפשע במדינה, וזאת בין אם נתניהו הרוויח מיליונים ממניות בחברה של מיליקובסקי בן משפחתו שחברותיו סיפקו פלדה למספנות טיסנקרופ ובין שכל עסקותיו היו כשרות. היום אנו יודעים שביבי שיקר כאשר הכחיש את מתן הסכמתו לבניית צוללות דומות למצרים, זו שאין לה כיום, בימי השלום עם ישראל, כל יריב יַמִּי המצריך צוללות (כמו ששיקר בעניין מטוסי ה- 15 -F לַ"מִּפְרָצִיוֹת"; אנו שמענו על הזמנת צוללת (או שלוש במקור)) מבלי ליידע את מפקד חיל-הים, הרמטכ"ל והממשלה. היום ידוע על ביטול המכרז הבינלאומי שהוצא לאספקת הצוללות ואוניות השטח, גם ידוע שהוזמנו ספינות קרב גדולות ויקרות מאלו שחיל-הים ביקש. גם נדחתה אפשרות לבנות ספינות שטח אלו במספנות ישראל או בידי חיל-הים עצמו.
קיים גם חשש סביר שהמשטרה והפרקליטות שכה נכוו מההשמצות שספגו ימנעו מלהעמיק חקר בפרשת הצוללות, לבטח יימצא מי שיאמר: די, עזבו, האיש כבר נשפט, אל תפתחו גם את תיבת הפנדורה המשייטת מתחת למים כצוללת. אפשר וגם שיקול זה מוביל את ביבי ויועציו לעסקת טעון ולסיום המשפט.