ביום שבת 8.6.2024 שמחנו כולנו על שחרורם של 4 חטופים, חיים, שלמים וכמעט בריאים בגופם אחרי 8 חודשים בשבי. בצד השמחים הנה משפחתו של פקד ארנון זמורה ז"ל, גיבור שהיה אלמוני עד נפילתו בקרב לשחרור החטופים מתאבלת על נפילתו. אכן החיים והמוות, השמחה והאבל, הולכים יד ביד. ממש כמו שיום הזיכרון מקדים את יום העצמאות. כך נגלה לעינינו גיבור אלמוני שאילו (ולוואי) נותר בחיים היה יוצא ברבות הימים לגמלאות ולא היינו יודעים כלל על גבורתו ועל תרומתו למדינה. כמוהו כגיבורים אחרים באותן יחידות מובחרות השומרות על אלמוניותן ואלמוניות לוחמיהן. אנו נוטלים חלק באבל הכבד על נפילתו.
אנו מברכים את החטופים ששוחררו ואת משפחותיהם, אָשְׁרֵנוּ שהם שוחררו, אך עדיין נותרו כ-77 חטופים חיים בשבי ולצערנו הרב לא נראה שתהא עסקה של שחרורם עד שיחיא סינוואר, מוחמד דף ומרצחיהם יחושו את החרב על צווארם, ככל שסינוואר ודף עדיין ברצועה ולא חמקו ממנה בסתר. חוששים אנו שההפגנות בעד שחרורם לא יועילו, כי אותם מרצחים אינם שוטים: איזה שיקול יניע אותם לשחרר את החטופים המהווים ערובה ושריון המגן עליהם? הרוצחים יודעים שצה"ל לוחם לנטרולם.
אכן רבים בעולם, כולל ארה"ב ואף רבים בישראל קוראים לעצור לחלוטין את הלחימה אלא שבמצב הנוכחי דומה שעצירה כזו אסורה ומסוכנת. ההפוגה החלקית הנוכחית כבר עלתה לנו בדם רב. ההפוגה אִפְשְׁרָה לחמאס לשוב ולשלוט בּפוֹעַל שוב בעזה ובשטחים שכבר נכבשו, להמשיך לשדוד את האספקה, לְמַקִּשׁ ולמלכד דרכים ומבנים ואף לחזור למצבורי אמל"ח שטרם אותרו וטוהרו ולירות מתוך אותם שטחים רקטות, טילים ופצצות מרגמה על ישראל. צה"ל למעשה נאלץ לכבוש מחדש מקומות שכבר נכבשו בתחילת המלחמה, כמו חלקים מעזה עצמה.
אותה גמגמנות וחוסר יכולת החלטה המאפיינים את הצמרת המדינית מנעו כיבוש כל הרצועה מיד אחרי הטבח. מטעם לא ברור הצמרת המדינית עיכבה משך חודשים את פינוי האזרחים מרפיח לקראת כיבושה. יואב גלאנט הצהיר לא בחוכמה כי הזמן בידינו ואין צורך למהר, וטרם למד שחיש מהר יקומו לחמאס המובס ידידים ומדינות רבות השפעה שיעצרו את צה"ל בלחימתו, ממש כפי שקרה בכל המלחמות מאז מלחמת השחרור. אחרי כל הדם שנשפך סיני הוחזרה במלואה (כבר שלוש פעמים!) למצרים (משום-מה בלי רצועת עזה), ואחרי המכה בה הוכינו במלחמת יוה"כ מצה"ל נמנע לחסל את הארמיה השלישית שצה"ל כיתר. צה"ל נבלם בשעטתו לקהיר ולדמשק.
גם אם הדשדוש הנוכחי ברצועה יימשך יאלץ כנראה צבאנו לכבוש את הרצועה בשלישית כבר במלחמה זו ושחרור יתר החטופים האומללים יידחה עוד. ראוי להזכיר כי המצב הכלכלי במצרים בכי-רע: הכנסותיה העיקריות, מתעלת סואץ ומהתיירות ירדו במאוד וחלק גדול מצבאה כבר נכנס, בהסכמתנו, לסיני וככל שנתמהמה על טיהור ציר פילדלפי בגבולה עם עזה יש חשש להרעה נוספת ביחסים או חלילה עוד מהפכה שלטונית שם.