הנכון הוא שישראל, בעיקר בשנים האחרונות, עשירה באירועים רבים הרודפים זה אחר זה, המדינה במלחמה אינסופית - הצפון מפונה, התיכונים מושבתים, החטופים נמקים במנהרות חמאס, מחצית העם משתתף או מעודד הפגנות, אך דומה שהשבוע היה עשיר באירועים, רובם עגומים ואחד מגוחך (בן-גביר וזריית החול).
א. נאום ראש הממשלה - רה"מ נשא בטלוויזיה נאום בעברית - אירוע נדיר אצלו. היה זה נאום מרתק, ספוג כולו בשקרים ועיוותי עובדות, הגם שנישא בעברית צחה. המיוחד בו, לדעתנו, מעבר לסילופים ולטעויות קלות בתאריכים, היה שֶׁנתניהו דיבר כמו עיתונאי אובייקטיבי המדווח על שרשרת אירועים מנקודת מבט עיתונאית, כאילו לא הוא שגרם למרבית האירועים הקשים. מישהו אימץ את הסכמי אוסלו ומישהו השמיץ את יצחק רבין עד להרצחו, מישהו יזם את ה"הינתקות" וחיסול גוש-קטיף, שנתניהו טען שהיה נגדה אף שהצביע ארבע פעמים בעדה.
מישהו עודד את הקטרים ואחרים להזרים מאות מיליוני דולרים לחמאס, חלקם במזוודות ולא באמצעות בנקים, הון שבו נקנה נשק רב, נחפרו ובוטנו המנהרות. ידו לא הייתה במעל, או אולי כרגיל "הוא לא ידע" (כבר כתבנו כאן על "הָעֲדלֹאיָדֵע" הביביסטית החוזרת מדי פעם). הנאום היה תיאטרלי ומנותק לחלוטין מהעובדות הנכונות, מאחריותו של הנואם. גם האיפור היה מושלם. נתניהו, כבנו של היסטוריון, משכתב את ההיסטוריה ללא מצמוץ.
ב. עסקת החטופים - נתניהו חידש והעלה את עסקת החטופים כאחת ממטרות המלחמה, אך עשה כל אשר לאל ידו להכשילה. הוא אישר לבכירי מערכות הביטחון לכלות ימיהם במו"מ מיותר כאשר אין לו כל כוונה להביא לשחרור החטופים. נתניהו הגיש את הצעתו המקורית ולתדהמתו החמאס קיבל אותה כמעט ככתבה וכלשונה. מאז "משך" את הזמן, שָׁלַל סמכויות משליחיו ומדי פעם העלה תנאים ודרישות חדשים שברור היה לו שהחמאס לא יוכל לקבלם.
הָעֵז האחרונה שהכניס לדרישות ישראל היה אחזקת ציר פילדלפי, אחרי שבמשך 14 מִשְּׁנוֹת שלטונו לא ייחס לציר חשיבות מיוחדת. לפתע הפך הציר ל"יהרג ובל יעבור" מִיָּדֵנוּ. עקרונית אין ספק שאחזקת ציר פילדלפי, כולל השליטה הן במעבר רפיח והן במנהרות חשובה וחיונית מאוד אם אנו רוצים למנוע או להקשות על הברחות נשק, אמל"ח, סחורות ואף בני-אדם לרצועה וממנה. אומנם קשה יהיה להחזיק בציר זה והצמרת הביטחונית טועה בטענתה כי תמיד ניתן יהא לחזור ולכבוש את הציר, הן מֵחֲמַת מיקוש ומלכודות לחיילנו שמיד יציב החמאס והן ובעיקר כי סביר שארה"ב וְיֶתֶר המדינות ובעיקר מצרים לא יאפשרו לצאת שוב לכיבוש כזה.
אולם אנו חושדים שיש שיקול נוסף בהתנגדות נתניהו לפינוי ציר פילדלפי, ושיקול זה קשור לבחירות נובמבר בארה"ב. כל המביט מהצד מתרשם שנתניהו מעוניין בנצחונו של טראמפ בבחירות. משום-מה נדמה לו שינעם לו יותר תחת כנפי טראמפ מאשר תחת כנפי הדמוקרטים.
עסקת החטופים זכתה לְהֵד גדול בעולם בכלל, ובארה"ב בפרט. מה גם שכארבעים אזרחי ארה"ב נכללים בחטופים. כל עוד החטופים בשבי נתניהו מוסיף לשבת בכס רה"מ, באדיבותם של כל יריביו אשר אינם מסוגלים להתאחד נגדו. חלקם נכנסו לממשלתו אחרי שהבטיחו שלא יעשו כן ויצאו ממנה ללא תועלת, כאילו הם עוברים בדלת מסתובבת. ראוי לזכור כי כאשר חומייני תפס את השלטון באירן נלקחו עשרות דיפלומטים ועובדי השגרירות האמריקנית בשבי. הנשיא קרטר שלח כוח צבאי לחלצם אך סופת חול במדבר השביתה את המסוקים ואלו לא הגיעו לטהרן.
אז נפתח מו"מ קשה ומיגע בין המדינות אך המו"מ התמשך עד לבחירות בארה"ב. הנשיא קרטר היה זקוק נואשות להצלחה בשחרור השבויים וְרַבּוּ השמועות שֶׁרְיגֶן, יריבו, פעל לדחות מעט את השחרור כדי ששחרור הדיפלומטים יזקף לזכותו לאחר שייבחר, ואכן כך אירע. אם טראמפ הוא שיביא לשחרור חטופינו יתרום הדבר רבות לתדמיתו. אומנם "החושד בִּכְשֵׁרִים לוקה בגופו" אך קשה לטעון שֶׁפֹּה מדובר בִּכְשֵׁרִים...
ג. שביתת ההסתדרות - חז"ל אמרו "אין לך אדם שאין לו שעה", אלא שלעתים אותה שעה מתבוששת להגיע ויש כאלו שמתקשים להמתין לשעתם. אנו רואים בישראל כי רבים עושים מעשים נלוזים רק כדי ששמם יופיע בכותרות. ראש וראשון לאלה הוא איתמר בן-גביר, שנייה לו היא מירי רגב עם הטקסים הבעיתיים שהיא מנהלת ותקיפותיה את ראשי מערכות הביטחון או יוזמת רכבת לאילת וביטול/חידוש הרכבת התחתית, ביטול וחידוש הנתיבים לרכב ציבורי. היא גם גילתה שוני בדנ"א בין העדות בישראל...
רבים השרים וח"כ האפורים ינקטו פרובוקציה כלשהי כדי להגיח לרגע מהאלמוניות ולזכות בנקודות במרכז המפלגה. כך שרת ההסברה התפטרה מתפקידה, הטיחה בנתניהו וחזרה בה. עמיחי שִׁיקְלִי ושלמה קרעי תקפו את ארה"ב ידידתנו; שמחה רוטמן ניהל את ישיבות הוועדה לחוק ומשפט ביד רמה תוך זריקת מוזמנים ואף ח"כ מהאולם, ודוד אמסלם עולה חדשים לבקרים לדוכן כדי לקלל ולהשמיץ בגסות את כל העולם בכדי לזכות בכותרת. כך גם היו"ר האפור של ההסתדרות שחיפש תהילה ונכנס לנושא החטופים שאין לו בו חלק, ואף פרסם תחילה מודעות על דפים שלמים. כך כלאחר יד הכריז על שביתה מיותרת ובלתי חוקית וגרם לנזק עצום למשק וזכה ללגלוג. זוהי כיום הפוליטיקה והחיים החברתיים בישראל. אבוי.
ד. זריית חול בעיניים - צעירה שנחשדה בכך שזרתה חול לכוון השר בן-גביר שטייל על-שפת הים נִמְשְׁתָה מהים, נעצרה באכזריות על-ידי שוטריו של השר, ואזוקה בידיה ורגליה נלקחה בשבת למעצר בִּנְוֵה תרצה. ספק אם היא זו שזרתה את החול וברור שלא פגע בשר, אך שר זה, הקנאי כל-כך לאדמת ארץ ישראל, נרתע מִקּוֹמֶץ חול של אדמת הקודש ולבטח נהנה לראות את שוטריו בפעולתם האמיצה וְהַתַּקִּיפָה. כמובן שהמשטרה נזקקה למעצר כדי להעמיק חקור ולמנוע שיבוש החקירה. אפשר וחששה שמישהו עלול לאסוף את כל החול משפת הים ולהכשיל את החקירה. בראבו לבן-גביר ולשוטריו האמיצים.