בפיה ובשפתיה מכבדת מירי רגב את השבת, אך ליבה רחק ממנה. מדי ערב שבת, שולחת רגב דבר-תורה לאומה, ומדי פעם מעלה תמונה של עצמה מדליקה נרות שבת, מפרישה חלה או עוסקת בבישולים. היא אפילו השמיעה פה ושם אמירות בזכות שמירת השבת כמו "השבת, יום המנוחה הלאומי שלנו, הוא אחת המתנות החשובות שהעניק העם היהודי לתרבות האנושית כולה" או "השבת היא יום המנוחה הלאומי של כולנו. שמירת הסטטוס-קוו בעניין השבת מחייבת את כלל משרדי הממשלה ואין לפגוע בו". היא אפילו תקפה את מדיניות שרת התחבורה לשעבר מרב מיכאלי, להפעיל את הרכבת הקלה בשבת, אך בפועל לא ביטלה את החלטתה של קודמתה להפעיל את קו המטרונית החדש בשבת. האם הכל מס שפתיים שנועד לאוזני ה"בייס" האמוני. ניתוח מעמיק של פעולותיה של רגב כשרת התחבורה מלמד, כי במחדליה הביאה רגב דווקא להרחבת התחבורה הציבורית בשבת, ולא לצמצום שלה - כפי שמורה לה החוק. זה התחיל בתקופת כהונתה הקודמת כאשר בתקופת הקורונה לא נענתה לבקשות לבטל גם את קווי הלילה הפועלים בשבת (בניגוד לחוק) במסגרת מדיניות המשרד שלא לאפשר פעילות קווים לא חיוניים. בהמשך, בעקבות עצירת תנועת הרכבות לגליל המערבי בשל עבודות רכבת, נוספו תחת משמרתה 10 נסיעות בשבת מנהריה לתל אביב ובחזרה, וזאת למרות שרכבת ישראל אינה פועלת בשבת. גם כאשר חזרה הרכבת לפעילות סדירה, לא הורתה רגב על ביטול תוספת הנסיעות בשבת. היא איפשרה לייעוץ המשפטי של משרד התחבורה להשתולל ולהמציא פרשנות חדשה, שמרב מיכאלי לא העזה אפילו לחלום עליה. על-פי הפרשנות המופרעת, בקווים שקיבלו בעבר היתר להפעיל נסיעות בודדות לפני צאת השבת ניתן להוסיף נסיעות לכל אורך השבת. המשמעות של מדיניות זו היא פוטנציאל לתוספת מאות נסיעות בשבת בכל הקווים ה"מורשים". ועדת הכלכלה המפקחת על פעילות משרד התחבורה כבר הבהירה לשרה שמדובר בפרשנות המנוגדת לכוונת המחוקק המטילה על השר אחריות לצמצום התחבורה הציבורית בשבת, אך רגב בחרה לצפצף.

ישראל כ"ץ, בהיותו שר התחבורה, פחות התעניין באוטובוסים. ראשו היה מונח בפיתוח הכבישים, הרכבות, נמלי הים והתעופה. אולם כאשר נודע לו (מהפרסומים של עבדכם ב-News1) על כך שפקידי הרשות הארצית לתחבורה ציבורית מאפשרים נסיעות בשבת בניגוד לחוק, נכנס כ"ץ בעובי הקורה והורה לבטל עשרות נסיעות בשבת שהוסיפו פקידי משרדו. את מי שרצה תחבורה בשבת שלח לראש האופוזיציה דאז. "לכו לבוז'י", אמר השר כ"ץ ועורר עליו את חמת התקשורת המגויסת. מירי רגב, שמקבלת פיק ברכיים מציוצי הכתבים, החליטה ששמירה על שמה הטוב מחייבת חילול של יום הדין, ובעיצומו של ראש-השנה שלחה את הדובר שלה ("דודו, זה לא טוב תמחק") להפיץ לא פחות מארבע הודעות הבהרה לתקשורת, שמצידה לא התרשמה ולא ריככה את המתקפות נגד השרה, ובמקום להעניק לה יהלום, השאירה אותה עם זנב דג מעלה צחנה. במקום לכנס סביב שולחן עגול את כל היועצים המשפטיים במשרד התחבורה, כדי להבין שהפרשנות ההזויה שהציע אחד היועצים כדי להכשיר את תוספת השירות בשבת היא לא פחות מהזויה ומנוגדת הן לחוק והן לסטטוס-קוו, נתנה לכך רגב יד. רק בחודש שעבר, בהמשך לאותה מדיניות מופקרת, נתנה גיבוי מלא להחלטת רשות התחבורה הציבורית לאשר תוספת של כ-10 נסיעות בשבת בקו אוטובוס בשרון, שעיקר ייעודו הוא מסחר ובילוי (ולא בתי חולים, כפי שנטען) - והכל בלי לחוש שום כאב בטן. כמו-כן, תוקן במחטף נוהל הפקחים, כך שמפעילי התחבורה הציבורית יוכלו להעסיק פקחים גם בשבת. ראו גם את ההתגייסות של רגב להפעיל בשבתות הראשונות של המלחמה קווי תחבורה ציבורית שנסעו ריקים, למרות שלמשרד הביטחון היו מספיק אוטובוסים לביצוע המשימה. כזכור, בהעדר ביקוש הקווים בוטלו ורגב גם אכלה את הדגים המסריחים וגם גורשה מן העיר, כמשל הידוע. קיימות דוגמאות נוספות, אך לא אלאה אתכם.

תוקפים את הימין בהאשמה כי הוא אינו יודע למשול, אבל בכל הקשור לשבת, רגב מיישמת את מדיניות השמאל, ואף מתעלה על המקור. ספק אם בוחרי הליכוד המסורתים ששילשלו "מחל" לקלפי שיערו בנפשם שיקבלו שרת תחבורה שתפגע בצביון היהודי של המדינה יותר ממרב מיכאלי. השבת בעיני רגב מסתכמת בהדלקת נרות שבת ובמילים יפות. קשה לצפות ממי שנסעה בשבת לפנות ערב לפגישה שזימן ראש הממשלה נתניהו בביתו בעניין הקמת תאגיד השידור הציבורי, שתילחם על שמירת השבת בתחבורה הציבורית. כאשר נשאלה בגלי צה"ל על אותו חילול שבת, השיבה בזחיחות הדעת: "אכן הייתה פגישה, היא הייתה דרך אגב לקראת צאת שבת, היא לא הייתה באמצע היום או בבוקר...". אפילו זהבה גלאון, יו"ר מרצ באותה תקופה, סנטה בפרשנות הגמישה שנתנה השרה ליום הקדוש: "רגב טוענת שהיא שומרת שבת. אני מאוד רחוקה מזה, אבל גם אני יודעת שאין דבר כזה 'לקראת צאת השבת' - או שהשבת יצאה או שלא". יהיו ביניכם שאולי יתהו מה "נפלתי" כך על מירי רגב ומדוע אני מאשים אותה בדריסה, תרתי משמע, של קדושת השבת. הרי היא זו שנאבקת (בשיתוף סגנה אורי מקלב) על כך שיתבצעו כמה שפחות עבודות רכבת בשבת, והיא זו שהודיעה לבג"ץ כי לא תפעיל את הרכבת הקלה בשבת. לא מדויק, משרד התחבורה, כמי שמזמין את העבודה מרכבת ישראל קוצב לה לוח זמנים לביצוע, ומחובתו להגדיר לו"ז שאינו מצריך עבודה בשבת. כל נושא העבודה בשבת, כפי שהבהירה בזמנה היועצת המשפטית לשעבר של משרד התחבורה, מסור בבלעדיות להחלטת זרוע העבודה במשרד הכלכלה, שהחוק מנחה אותה מתי לתת ומתי לא לתת היתרי עבודה במנוחה השבועית. אשר לרכבת הקלה, גם מיכאלי ידעה שגם אם תרצה היא אינה רשאית להפעיל את הרכבת הקלה בשבת, ולא רק בגלל הצורך בהפרת חוזים שנחתמו בעניין. רגב שימרה את המצב הקיים, אך תשובת משרדה לבג"ץ הייתה תעודת עניות משפטית, משום שהיא לא שללה אפשרות עתידית להפעלת הרכבת הקלה בשבת. לאוהדי מירי רגב אומר, אין לי דבר אישי נגדה. להפך, הייתי מכַּתָּבֵי התחבורה הבודדים שתלו בה תקוות למקצועיות ולענייניות. נחלצתי לא פעם להגנתה כאשר היא הותקפה על לא עוול בכפה בעקבות אמירות ומעשים שונים בידי עיתונאים ויריבים חסרי מצפון, שמוּנעים מאינטרסים פוליטיים ואידיאולוגיים ולא חותרים לגילוי האמת. למירי רגב יש חסרונות, אך מכאן ועד ההשתלחות חסרת הרסן ורצח האופי שנעשה לה, תוך עיוות, סילוף והוצאת דבריה מהקשרם, המרחק רב.

אז, מירי רגב, רגע לפני שתדליקי השבת את נרות יום הכיפורים ותשאי תפילה למי שנתן לישראל את השבת. זיכרי ששערי תשובה לא ננעלו וקבלי על עצמך לתקן את הנזקים שגרמת. כל עוד הנר דולק אפשר לתקן.