קראנו בעיתון שהשר עמיחי שיקלי ביטל נסיעה לחו"ל מחשש שיעצר שם בצו מצווי המעצר חסרי השחר שהנפיק בעוולה ביה"ד הבי"ל בהאג. עצם הוצאת צווי המעצר היא סקנדל בקנה מידה עולמי, אולם הנה נמצאה גם תועלת מסוימת בהם - היא צפויה לצמצם מעט את טיולי השרים היקרים תרתי-משמע (טיסה, אבטחה, מלונות, להם ולפמליה המתלווה ונאומים מסוכנים שמוטב לרוב בלעדיהם). אמצעים אחרים לא הועילו. מירי רגב שרת התחבורה והטקסים טסה (לדבריה בתפקיד!) להודו ולבנגלה-דש כאשר כמעט ונכחדו טיסות זרות לישראל. היא לבטח שבה מומחית בתעבורת פילים וריקשות. שר התיירות חיים כץ קיבל על עצמו עוד 4-3 תיקים בממשלה בעקבות התפטרות בן-גביר וחבורתו מהממשלה (אגב - עוד תוצאה חיובית ממבצע החזרת החטופים) ועל כן השר הנכבד כץ, העומד כיום בראש 5-4 משרדים, יצא מיד למסע ממושך בחו"ל והוא לבטח מנהל אותם משם. אכן כושר מנהיגותו חוצה ימים ואוקינוסים. ביה"ד בהאג - איך? ועוד - אם אומנם משרדים אלו אינם זקוקים לשר תושב - האם רק השרים מיותרים או גם המשרדים עצמם מיותרים? (למעט אולי המשרד לביטחון פנים שאיתמר בן-גביר כבר הרס בו ובמשטרה כמעט כל חלקה טובה). אגב - גם האופוזיציה מרבה לעופף. בני גנץ ויאיר לפיד מרבים לטוס לארה"ב וכלל לא ברור אם ואת מי הם מייצגים בשיחותיהם שם. מה לעשות - מנהיגינו משני עברי המתרס התברכו באישיות כה גדולה שארצנו קטנה מכדי להכילם באופן מתמיד והם חייבים לפרוש כנפיים רחבות לחו"ל ובחו"ל.