רוויטר (Reuters) דיווחה ב-27 בפברואר 2025 כי בנק TD מינה קצין ציות חיצוני לתוכנית איסור הלבנת הון, לאחר שהרגולטורים בארה"ב הטילו באוקטובר 2024 קנסות בשווי שלושה מיליארד דולר
1. ארבעה חודשים לאחר, כאשר הבנק הפך לבנק האמריקני הראשון שהודה באשמה בקשר להלבנת הון ובהפרת חוק סודיות הבנקאות (BSA), דווח על מינוי הקצין החיצוני במסגרת ההסדר עם משרד המשפטים האמריקני (DOJ), רשות לאיסור הלבנת הון (FinCEN) ורגולטורים נוספים. בהתאם להסדר זה, חויב הבנק למנות ממונה ציות חיצוני, אשר יוביל תהליך רפורמה ממושך לשיפור מסגרת הלבנת ההון (AML), ובנוסף להשקיע 500 מיליון דולר בשדרוג מערכות הציות.
מקרה תקדימי זה חשף כשלים חמורים בבקרת עסקות - בשנים 2018 ל-2024 לא פיקח בנק TD על עסקות בהיקף של מעל 18 טריליון דולר, מה שאפשר מעבר של מעל 650 מיליון דולר בפעילות בלתי חוקית, כולל כספים הקשורים לסחר בסמים (א.קוחלני, 11.11.2024, News1).
מינוי קצין ציות חיצוני - לא דבר חדש
שימוש בממוני ציות חיצוניים אינו תופעה חדשה ורגולטורים נעזרים בכלי זה כבר עשרות שנים לטיפול בהפרות רגולטוריות משמעותיות. אך עם זאת מספר המקרים אינו רב. ואכן ניתוח של עיקר המקרים שאירעו בשנים האחרונות מעלה כי גופי האכיפה, כגון SEC, DOJ ו-FinCEN, בוחרים במינויים חיצוניים כאשר האמון במנגנוני הציות הפנימיים מתערער. כגון כאשר מתגלים
כשלים מערכתיים - כאשר המנגנונים הפנימיים אינם מספיק חזקים או מושקעים, כמו במקרה של תת-ההשקעה בתוכנית ה-AML של בנק TD שם הפיקוח החיצוני נדרש כדי ליישם רפורמות אפקטיביות. כאשר
הפרות חוזרות ונשנות, חברות עם רקורד של אי-ציות, כמו MoneyGram ב-2018, מצויות בסיכון להתערבות חיצונית אשר נועדה לשבור דפוסי התנהגות בעייתיים. מקרים בהם התגלו
עבירות חמורות: כגון הלבנת הון ושוחד, מחייבים מעורבות של ממונה חיצוני כדי לשקם את אמון הציבור, כמו במקרה של בנק Western Union שהודה ב-2017 על כי אפשר ביצוע הונאה על חוקי הלבנת הון.
המטרה המרכזית היא מחד להבטיח שהחברות יישמו תוכניות ציות מקיפות ומאושרות על-ידי הרגולטורים, בפיקוח של גורם עצמאי המדווח ישירות לרשויות, ומאידך להעביר מסר חד וברור לעולם התאגידי - הפרות חמורות מובילות לביקורת מוגברת ולצמצום האוטונומיה הארגונית.
השלכות על מנהלי הציות וקציני דיווח על הלבנת הון
עליית השימוש במומחי ציות חיצוניים מעצבת מחדש את תפקידם של קציני ציות וקציני איסור הלבנת הון:
- אחריות אישית גוברת
- למרות שקצין הציות הראשי של TD Bank לא הואשם ישירות, המקרה הדגיש את הסיכון האישי של ההנהלה במקרה של כשל בפיקוח מחד-גיסא, כאשר עקב כך, מעשיו של קצין הציות יעמדו באופן שוטף לבחינה של גורם חיצוני ובך עצמאותו תעמוד במבחן, מאידך.
- מאבק על משאבים
-ההוצאות בגין הניטור החיצוני עלולות באופן טבעי לבוא על חשבון תקציב של יחידת הציות הפנימית, שיתקשו עקב כך לזכות למענה חיובי לבקשתם.
- איבוד הבכורה
- הקשב של הדירקטוריון במצבים כאלה מטבע הדברים יופנה למומחה החיצוני, זאת על חשבון קצין הציות הפנים ארגוני, על כל המשתמע מכך.
- איבוד פנימיות הציות
- מצב זו עלול להביא למצב שבו הרגולטורים יקבלו דיווחים שברגיל הם לא היו מקבלים על התנהלות הציות בארגון.
- הסתה פונקציונלית
- מצב זה עלול לכך שקצין ציות הפנימי יעמוד בן הפטיש לסדן, מצב שבו הוא עלול להידרש מהנהלת לסייע להם אל מול גורם הציות החיצוני.
סיכום
פרשת TD Bank מעידה על שינוי בגישה הרגולטורית, כאשר כיום רשויות האכיפה אינן מסתפקות בקנסות כספיים בלבד, אלא שואפות להטמעת רפורמות מבניות עמוקות. מצבים אלה, לא רק משיתים עלויות גבוהות על התאגידים, אלא גם פוגעים במוניטין ועלולים אף להחליש את מרווח הפעולה.
מצב זה מדגיש את הצורך של חברות להשקיע באופן פרואקטיבי בציות, שכן כשל במערכות הפנימיות עלול לגרור קנסות כבדים ונזקים תדמיתיים חמורים, כפי שהודגם בקנס של שלושה מיליארד דולר שהוטל על בנק TD.
מקרים אלו גם מדגישים את הצורך באחריות מערכתית ואישית, כאשר מנהלים נדרשים לשאת באחריות על כשלים במנגנוני הציות, וכן את החשיבות של תוכניות ציות חזקות ומתוקצבות היטב - לא רק כדרישה חוקית, אלא גם כצורך אסטרטגי חיוני לשמירה על אמון הציבור ובעלי העניין. בנוסף, המינוי של קצין ציות חיצוני מהווה תמרור אזהרה, מאחר שכשלים במנגנוני הציות מובילים לאובדן שליטה, אמון ואמינות, והפיקוח החיצוני משמש גם כפתרון וגם כעונש במקרים של כשל תאגידי.
אך מעבר לכך אלה, מצב זה מחזק את הצורך בהעסקת קצין הציות בעל הסמכה בינלאומית מוכרת, הפועל על-פי קודקס מקצועי, שיכול בקלות יתרה לזכות בלגיטימציה מול קצין הציות החיצוני, ובכך לסייע ביצירת תיאום ושיתוף פעולה אפקטיביים במאבק בכשלים ובשימור הרגולציה הפנימית.