בשנים האחרונות, ובייחוד לאחר שלשכת עורכי הדין של ניו-יורק פרסמה בשנת 2021 את המסגרת לאחריות משפטית של קציני ציות (CCOs) גברו החששות בשוק הפיננסי לגבי ההשלכות המשפטיות של בעלי תפקידים בתחום הציות. מאז ניסתה רשות ניירות ערך האמריקנית (SEC) להרגיע את הרוחות, וב-24 בינואר 2023 נציב ה-SEC, גרוואל (Gurbir S. Grewal), הצהיר כי אין לרשות "אינטרס לנקוט בפעולות אכיפה נגד קציני ציות הפועלים בתום לב ובהסתמך על חקירה וניתוח סביר. עם זאת, הוא ציין כי "קציני ציות שאינם ממלאים את תפקידם כראוי עשויים להיות חשופים לחבות אישית".
למרות ניסיונות הרשות להפחית את החששות, אנו רואים כי אכן קיימת מגמה של הרחבת הפיקוח על הציות. למרות העובדה שאין ל-SEC תקנות ייעודיות בתחום זה, היא מצליחה להרחיב את סמכותה תוך שימוש בתקנות דיווח ורישום קיימות. התוצאה היא רגולציה הדוקה יותר, גם על חשבון קיומם של רגולטורים אחרים כמו CEN inF ו
1FINRA.
כיצד מרחיב ה-SEC את הפיקוח?
רשות ניירות הערך האמריקנית משתמשת בכלל 17a-8 במסגרת חוק ניירות הערך של 1934 כדי לאכוף חובות דיווח ורישום הקשורות לאיסור הלבנת הון. כלל זה מחייב ברוקרים-דילרים לעמוד בדרישות הדיווח של חוק דיווח מטבעות ועסקות זרות (משנת 1970). כך, בעוד שאין לה תקנות AML ייעודיות, היא מטילה אחריות על גופים פיננסיים באמצעות תקנה העוסק בחובת רישום.
בפועל, ה-SEC מאשימה חברות פיננסיות באי-קיום מנגנוני ציות ראויים, בעיקר באמצעות אכיפת דיווחים בלתי רגילים (SAR) וניהול רישומים תקינים.
דוגמאות לאכיפה בה נקטה ה SEC בדרך זו
במהלך השנים האחרונות ניתן להצביע על מספר מקרים בהם ה-SEC נקטה צעדים משמעותיים נגד חברות פיננסיות:
- LPL Financial LLC (2025) - החברה הואשמה באי-קיום תקין של תוכנית זיהוי לקוחות ובאי-פיקוח נאות על חשבונות בסיכון גבוה. היא נקנסה ב-18 מיליון דולר ונדרשה לשכור יועץ חיצוני לשיפור מנגנוני הציות שלה.
- SogoTrade I - החברה הואשמה בהפרת סעיף 17(a) וכלל 17a-8 בשל כשלים חמורים בתוכנית AML, כולל אי-זיהוי ודיווח של פעולות חשודות. החברה נקנסה ב-125,000 דולר ונדרשה להעסיק יועץ ציות חיצוני.
- Webull Financial LLC, Lightspeed Financial Services Group LLC, and Paulson Investment Company, LLC (2024) - החברות נקנסו בסכום כולל של 275,000 דולר לאחר שהSEC גילה כי דיווחי ה-SAR שלהן היו לקויים וחסרים מידע חיוני כגון: שמות לקוחות, מספרי חשבונות ופרטי עסקות חשודות.
גישת האכיפה הזו של ה-SEC בתיקים האלה מצביעה על הרחבת הפיקוח בתחום הציות הנוגע בפרקטיקות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור הבאות:
- איכות דיווחי SAR
- דיווחים שאינם מספקים את מלוא המידע יכולים להוביל לאכיפה רגולטורית.
- מדיניות AML בלתי מספקת
- קיום מדיניות פורמלית אינו מספיק; חברות חייבות ליישם אותה באופן אפקטיבי.
- כשלים בזיהוי לקוחות
- בקרה לא יעילה/מספקת על חשבונות בסיכון גבוה.
סיכום ומסקנות
ההתפתחויות האחרונות מוכיחות כי ה-SEC אינה מסתפקת באכיפת תקנות קיימות אלא מרחיבה בפועל את גבולות סמכותה, דבר שאמור לחייב את השוק הפיננסי להיערך בהתאם ולחזק את מנגנוני הציות שלו, במיוחד כאשר המגמה מציבה אחריות גדולה יותר על מנהלים וקציני ציות.
התופעה של הרחבת האחריות על מנהלים אינה ייחודית לארה"ב. בישראל, רק לאחרונה ועדת האכיפה של רשות ניירות ערך בראשות ד"ר אלינה לפיסקר מודעי קבעה כי מנכ"לים חייבים לוודא באופן אקטיבי כי החברה עומדת בדרישות החוק והרגולציה (קוחלני, 23.4.2025, News1). בבריטניה, חוקק חוק המיג עבירה חדשה בתאגידים של "כשל במניעת הונאה" (שעתיד להיכנס לתוקף בספטמבר 2025) המצביע אף הוא על הרחבת האחריות של מנהלים (קוחלני, 2.2.2025, News1).
מגמות אלה, של הרחבת הפיקוח וההטלת האחריות עתידות, כך נראה, להתרחב דבר שללא ספק יחייב תאגידים בהיערכות הכוללת הבטחה כי מערך הציות שלהם אפקטיבי, וכי כוח האדם המופקד על כך הוא מוסמך ומיומן. רק תאגידים שיעסיקו כוח אדם מקצועי בציות, בעל הסמכה בינ"ל מוכרת, המחויבים לפעול ע"פ קודקס מקצועי וקוד אתי מחמיר, יוכלו להבטיח כי הם עשו את הצעד הראשון הנדרש על-מנת לצמצם באורח אפקטיבי את סיכוני הציות שלהם.