הנה, כל מה שצריך זה השקעה בתחבורה ציבורית ושבילי אופניים, ואנשים מוותרים על המכונית, והפקקים מצטמצמים! אגרות גודש רק יוצרות נטל על הציבור!! קשקוש כמובן, אבל בגלל שרבים מעלים את הטענות האלו, אז חשוב לציין שמדובר בקשקוש. בהיעדר אגרות גודש הפקק הוא שיווי המשקל, ומה שדוחף אנשים מהרכב הפרטי לחלופות זה המחיר הכבד של נסיעה ברכב פרטי. המחיר הוא הפקק, ואגרות גודש מחליפות את הפקק בתשלום. ולתשלום, לעומת הגודש, יש יתרונות רבים. ראשית, התשלום באמת מצמצם פקקים, ובכך מאפשר לכלי הרכב לנוע מהר יותר, כולל תחבורה ציבורית וכולל רכב שמסיע מוצרים לחנויות ורכבים של נותני שירותים. בקיצור, הפקק היקר מתורגם ליוקר מחייה. שנית, תשלום, בשונה מהמתנה בפקק, אינו בזבוז. הכסף הזה מגיע לממשלה/עירייה ואפשר לעשות איתו דברים למען הציבור או לוותר על העלאות מיסים במקומות אחרים. שלישית, אגרות גודש מצילות חיים. כביש פקוק מגדיל את זיהום האוויר ומגדיל את התאונות. מדיניות רצויה: שילוב של אגרות גודש והשקעה בתחבורה ציבורית, שבילי אופניים, מדרכות פנויות, עדיפות ברמזורים להולכי רגל/אפניים, צל. ולפני שאתם מסבירים לי למה אגרות גודש זה דבר רע, מוזמנים להאזין לפרק בפודקאסט "עושים חשבון" על אגרות גודש.