מלחמותיו הפרטיות של ביבי נתניהו על חשבוננו יוסף אליעז
כל המלחמה הארוכה והמתמשכת מזה כשנה ומחצה היא מלחמה פרטית של נתניהו מתוך ניסיון יקר, על חשבון עם ישראל ומדינתנו (כמו כמעט תמיד במשפחה זו אחרים משלמים את החשבון). היא מלחמה פרטית של נתניהו על-מנת להשאר בראשות הממשלה. את עסקת החטופים ניתן היה לסיים חודש או שניים אחרי אותו 7 באוקטובר. אומנם תחילה היה כורח להכות בחמאס אולם אז, אחרי טירוף המערכות בהנהגה המדינית והבלבול הצבאי היה צורך לחשוב ולהחליט על מטרות המשך המלחמה, עלהפתרון בסיומה, על מי ישלוט ברצועה ואם תימשך הכנסת הסיוע - מי יהיה אחראי על נושא החלוקה.
אולם נתניהו, בהססנותו הנצחית ובניסיונותיו להסיר מעצמו כל אחריות לאסון שהביא עלינו בבניין החמאס, מימונו והעדר הפיקוח המודיעיני והצבאי עליו (ועל החיזבאללה בלבנון במקביל) העדיף להמנע מקביעת מטרות ויעדים. כך גם נוהל צה"ל - בלימה, השתלטות ונסיגה, כיבוש ופינוי - באופן שאיפשר לחמאס להתארגן מחדש ולשתול מיקוש, מטענים ומלכודות ולמלא את שורותיו מהמאגר האינסופי של מובטלים מוסתים החיים ברצועה.
אולם מתקפת הפתע על אירן בלילה החולף היא שיא חדש במלחמותיו הפרטיות של נתניהו על חשבוננו: נתניהו נקלע למצב מסוכן מבחינתו - חלק מהחרדים איימו בפרישה מממשלתו הכושלת בשל אי-הצלחתו להעביר את חוק ההשתמטות מגיוס צעיריהם לצה"ל והוא תכנן, כנראה בחוג המשפחתי המשולש המצומצם, את הסטת הנושא ממפלה בכנסת למלחמה גלויה מול אירן.
אין ספק שזה מכבר באה העת להכות באירן של האיאתולות. בדיקטטורה מוסלמית קיצונית זו מאיימים בלא הרף על השמדת ישראל, מתכננים ומכינים את האמצעים להשמדתה. האיטולות שוקדים על יצירת נשק גרעיני ועל פיתוח האמצעים להובלתו ופיצוצו במדינת ישראל. הם שיטו בכל העולם והסתירו את התקדמותם בנדון. אולם ישראל הבינה שהמשימה לחסל לבדה את הנשק הגרעיני והאמצעים להכנתו במכלול כל הבסיסים והמעבדות הפזורים ברחבי אירן, מעל ומתחת לאדמה, היא "משימה הגדולה עליה".
היא זקוקה לשיתוף ארה"ב במלחמה. גם ארה"ב מאוימת מקיום נשק גרעיני בידי אירן, המחזיקה בטילים שלדבריה מסוגלים להגיע אפילו לארה"ב עצמה, שלא לדבר על בסיסיה במזרח התיכון. כל העולם סובל מהטרור האיסלאמי, בין השיעי הנתמך בידי אירן ובין הסוני הנתמך בעיקר בידי קטר. ארה"ב שנשיאה שואף לגדולתה, משמשת בין מרצון ובין שלא מרצון "השוטר העולמי" ועולמנו כבר סובל מקיומו של נשק גרעיני בידי ממשלות לא-דמוקרטיות ובידי משטרים לא-אחראים או אפילו מטורפים או חשודים באי-שפיות, כמו צפון-קוריאה, פקיסטן וכמעט והיו בידי קדאפי ובשאר אסד. גם ברור לה שטורקיה, סעודיה, מצרים ואחרות יזדרזו להצטייד בנשק כזה אם יופיע בידי אירן.
הבוקר, יום שישי 13.6.2025 אין לנו כל מידע על מעורבות כלשהי של ארה"ב בתקיפתנו את אירן. גם אין לנו מידע על מוכנות מלאה של צה"ל למתקפה אולם מועד התקיפה ברור. אמש אינו שונה ממאה לילות שקדמו לו או ממאה שהיו צפויים להגיע. הסיבה היחידה למועד התקיפה הוא מצבו של נתניהו בכנסת. אומנם ברגע האחרון נמצא "הטריק" שמנע הצבעת אי-אמון על אתר, ואילו קרה מספר שעות מוקדם יותר ברור לנו שההתקפה הייתה נדחית. דומה שבשל אותו "נס" שקרה לנתניהו יהיה מאוחר מדי לעצור את המטוסים שכבר טסו לכיוון אירן.
לנו ניתן עתה להתפלל וליחל להצלחת צה"ל, על לוחמיו בחזית ועל מגינינו בעורף, להתפלל לשלום הציבור הממתין לשמוע על יירוט הטילים מאירן והחות'ים, ולתמוה עד מתי תוסיף ממשלת זדון ואוזלת יד לשלוט בנו. תנו כבר חנינה לביבי, עזרו לו ולשרה אימנו לארוז את כל המתנות ולצאת ולעשות לביתם בפלורידה המעטירה.
לחתונת אבנר נתניהו ובח"ל במזל טוב
אמנם הפסוק אומר "אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה" אך אין שום הצדקה להתעמר באבנר ולהתערב בחייו הפרטיים. גם הסיכוי לביטול החתונה, אפילו בשל הלחימה מול אירן, אינו גדול. האינטרס של שרה לקבלת מתנות הוא חשוב וחיוני. אין ספק שכל המוזמן לחתונה זו יודע למה שרה ובעלה מצפים ממנו. נכון שהפיתוי באופוזיציה גדול לשבש את החגיגה המפוארת בעת שבני גילם של החתן ואחיו הצייצן עוטים מדים ושחפ"צ ברצועה, בלבנון וביהודה ושומרון, אך יש להמנע מכך.
כאמור החתן, ובוודאי שהכלה ומשפחתה אינם צריכים להפגע במשהו בשל תעתועי השילוש המשפחתי. ההגינות והאצילות מחייבות, הגם שנתניהו והסוכנים של קטר בלשכתו וּבַּ"בֵּיְיס" לא הססו לתקוף אישית כל מי שלא נראה להם או לבוֹס, כן, וגם להציק לבני-משפחתם (כמו את רעיותיהם של בנט ולפיד). "איש בחטאו" - לא בחטא הוריו!
"מפלגת בנט"
איני מתייחס לצורך בהקמת מפלגה חדשה במקום להסתפח למפלגה קיימת או להביא לתלכיד של מפלגות. אומנם גם אריק שרון הקים תחילה את מפלגת "שלומציון" המנוחה בטרם ליכד את הליכוד, אולם לדעתי נפתלי בנט (שהיה ראש ממשלה טוב) טעה כאשר קרא את המפלגה על שמו - דבר שאפילו נרקיסיסטים כמו אריאל שרון ויאיר לפיד לא העזו לעשות (אמנם לפיד שיחק בחריזה וקרא למפלגתו "עתיד"). גם דוד בן-גוריון, שידע ששמו יִקְרָא רבים לְדִגְלוֹ, לא קרא למפלגה שהקים בשמו אלא בשם "רפי". כך גם עת ששרון פרש מהליכוד קרא למפלגתו החדשה קדימה. מפגן האישיות של בנט פה היה מיותר ואולי ירתיע בוחרים החרדים לדמוקרטיה פנים מפלגתית. ימים יגידו אם צדקתי. ו...שיהיה גם לו בהצלחה.
תמיהה: את מי מייצג סמוטריץ'?
בצלאל סמוטריץ' מחזיק בשני מינויים ממשלתיים - שר אוצר ושר למי-יודע-מה במשרד רה"מ. (אולי בצד אוהדי ממלכת קטר יש במשרד גם אוהדי מדינת יהודה?). סמוטריץ'מתיימר ליצג מגזר מבורך, התורם תרומה עצומה למדינה, אולי יותר מכל מגזר יהודי אחר. הציונות הדתית יִשְּׁבָה גבולות (גוש-עציון כולו, טירת צבי על הירדן, שלוחות, עין הנציב ושדה אליהו למרגלות הגלבוע, גוש-קטיף בגבול מצרים); חינכה ליהדות, לציונות ולנאמנות למדינה; בניה שירתו בנאמנות ובגבורה בצה"ל, נטלו חלק בהנהגת המדינה ומעולם לא הטיפה לקיצוניות, אפילו בהתנגדותה לעקירת גוש-קטיף - "ההינתקות" הארורה שיזם שרון. קמו למפלגה מנהיגים, חלקם גדולים וחלקם פחות, אך מעולם לא הונהגה בידי קיצונים.
לא ברור עד היום כיצד סמוטריץ' תפס את ההנהגה הפורמלית של מגזר נהדר זה. הוא גרם לבריחת מרבית הבוחרים כך שהוא משייט כבר זמן רב אי-שם סמוך לאחוז החסימה. כיום הוא מתחרה עם איתמר בן-גביר על יצוג נערי הגבעות ומיני מתפרעים אחרים. לא בכדי הלך זרזיר אצל עורב. התמיהה היא כיצד נאלמו בני הציונות הדתית. כיצד הופקרה המפלגה, או שאריותיה הפורמליות, בידי חברו של בן-גביר.
עוד תמיהה היא מדוע נתניהו כה חושש ממנו ליציבות ממשלתו. בעיקר עתה, כנראה ערב בחירות, לא נראה שנתניהו יזדקק לאותו חופן קולות שסמוטריץ' עשוי להשיג בבחירות, אם בכלל. בינתיים סמוטריץ' מוציא את דיבתה של ישראל לרעה בעולם, מסית ומפלג, הורס את כלכלתה, מזרים כספים אדירים למקורביו המועטים, שראויים אכן להתכנס תחת דגלו של בן-גביר יותר מאשר תחת דגלה של מפלגת "תורה ועבודה". אולי יש לדרוש מסמוטריץ' שיזדהה בפירוש בדעותיו הפוליטיות?