מזה זמן נושבות רוחות אנטי דמוקרטיות בישראל. יותר ויותר מוסדות מרכזיים מועלמים, נהרסים או שמטרתם ופעולתם משנות כיוון. הכנסת זה מכבר היא חותמת גומי למשאבות הממשלה, והממשלה היא חותמת גומי לעיי רוחו של ראש הממשלה, שיועציו הקרובים והמשמעותיים ביותר הם אשתו שרה והבן יאיר.
ראש הממשלה נטל לעצמו את הסמכויות למנות מבקר מדינה, ראש שב"כ, רמטכ"ל ומפכ"ל (האחרון - בשיתוף עם איתמר בן-גביר). הוא מפטר את כל מי שאינו נושא חן בעיניו או בעיני שרה (כמו האלוף שרביט שמונה לראש השב"כ ומיד פוטר).
בנימין נתניהו אינו מעז לנסוע לחו"ל או ללכת לפגישות מדיניות חשובות ללא שרה. עתה דומה היה לחנפן מיקי זוהר שחושב שבא הזמן להעניק לבן הבטלן והצייצן שחי מזה שנים בארה"ב גם מעמד ציבורי נכבד, שפרנסה טובה בצידו, כמו כל חייו של הלז - על חשבון הציבור.
בעיניינו דומה שמדובר היה בצעד גדול להכשרת הבן יאיר כבעל תפקיד ציבורי נכבד, עוד צעד בהכשרתו לרשת את כס אביו. בכך עוסק המאמר הלוטה. הבן כבר נשך בכתר, אולי אף כאשר מישהו חבשו, ומכאן השוני הקל במושג "נסיך".