חובתנו להצהיר כי אין בידינו כל ידע על פרטי העִסקה, על סכומיה, לרבות ההכנסות הצפויות לאוצר מן המס שישולם. המעט הידוע לנו מקורו בפרסומים זעֵיר פה זעֵיר שם בעיתונות. הממשל ושלוחותיו מרבים בטפיחה עצמית על השכם ובתקיפה חריפה של אלו שהתנגדו לעסקה. עד כאן הכל יפה.
המצדדים בעסקה מציינים, כמובן, את ההכנסות העצומות הצפויות למדינה, את הכוח שמעניקה שליטתנו הצפויה בשוק האנרגיה במצרים, ואת האפשרות לשיפור היחסים עמה בעתיד. באשר לחששות מדלדול הרזרבות החיוניות לשוק המקומי, כגון אספקה לחברת החשמל ולמפעלים עתירי אנרגיה, הוסבר כי הממשל הכין עתודות לטווח הקרוב וכי גם אם יתדלדל המלאי בישראל בעשרים השנים הקרובות, יש להניח שעד אז יימצאו מרבצי גז נוספים, והחיפוש אחריהם מתנהל במרץ. גם כאן הדברים מסַבְרים, חלקית לפחות, את האוזן. עם כל זאת, קיימות עדיין תמיהות וחסר מידע ביחס לשאלות שמתבקש להן מענה. ברשותכם נציין אלו מהן.
ראשית - האספקה למצרים מונעת, לכאורה, הורדה משמעותית של מחירי הגז לצרכנים בישראל - הורדה הנחוצה ביותר נוכח יוקר המחיה הגבוה בישראל, יוקר שצפוי להאמיר עוד כבר בינואר הקרוב עם ההודעות על העלאות מחירים.
שנית - לעניין הרזרבות, אין כל ביטחון שיימצאו מאגרים נוספים. בארץ נערכו לאורך השנים חיפושי שווא רבים, רבים מהם לצורך חיפושי נפט. אין כל ביטחון שמאגר נוסף יתגלה, ובהסתמכות על תקווה בלבד לא ניתן להפעיל טורבינות. אומנם ייתכן כי במסגרת ההתגרענות במזרח התיכון, כדוגמת הכור האטומי שנבנה בטורקיה, תופק גם בישראל אנרגיה מכור כזה, אך צפויה לכך התנגדות עצומה הן מבית והן בזירה הבינלאומית. יש לצפות שגם מצרים, שהתברכה במרחבי מדבר עצומים שבהם כור אינו מסכן אוכלוסייה אזרחית, תקים כור משלה ולא תזדקק עוד לגז הישראלי. יש גם לזכור כי האוכלוסייה בישראל הולכת וגדלה, וכך גם צורכי האנרגיה.
שלישית - מצרים נתונה במשבר כלכלי עמוק וחבה חובות עצומים לבנק העולמי ולמדינות רבות. החות’ים השביתו בפועל את ההכנסות המצריות החיוניות מתעלת סואץ, ובמקביל מצרים מוציאה הון עתק, שאין לה, על התחמשות בנשק מודרני רב, בניית מוזאון עצום חדש והעתקת הבירה מקהיר לעיר חדשה הנבנית במדבר. מה ייעשה אם מצרים לא תעמוד בתשלומים עבור הגז? האם נוכל לנתק את האספקה ולמוטט מיד את הכלכלה המצרית? האם ארה"ב לא תתערב? האם האו"ם ישתוק? האם לא תפרוץ, חלילה, מלחמה? כבר ראינו כיצד הרשות הפלשתינית נמנעה תקופות ארוכות מלשלם עבור החשמל שישראל סיפקה, צברה חובות כבדים, ואנו המשכנו לספק לה ולעזה חשמל, עם הפסקות קצרות בלבד להפעלת לחץ לתשלום. ושאלת משנה - האם מישהו, ארה"ב, הבנק העולמי, סעודיה או קטר, ערב או יערוב לתשלום השוטף?
רביעית - מצרים סבלה ממרידות בדוויות בצפון סיני וביקשה להכניס כוחות מצריים לסיני בניגוד למוסכם. ישראל הסכימה לכוח מצומצם, ודומה שאף סייעה במיתון המורדים, אולם מצרים הכניסה כוחות רבים, לרבות טנקים, לסיני, ומסרבת להוציאם ולחזור למתווה שהוסכם, אף שהסכנה מן המורדים נעלמה או פחתה מאוד. היה צפי כי במסגרת ההסכם על אספקת הגז יוסכם על פינוי עיקר הכוחות הללו מסיני. כבר ידוע כי עניין זה לא הוסדר, ומצרים מיהרה להדגיש שההסכם הוא כלכלי בלבד, ללא היבטים דיפלומטיים או צבאיים. דומה שהוחמצה כאן הזדמנות קריטית להבטחת ביטחוננו. יש לזכור כי מאז מהפכת הקצינים וסילוק המלך פארוק ידעה מצרים הפיכות, ולנשיא א-סיסי קדם שלטון עוין של האחים המוסלמים. גם כיום אין בציבור המצרי אהדה לישראל. הסירוב המצרי, בצד התחמשותה המואצת, מדאיג מאוד.
חמישית - העובדה היא שראש הממשלה נמנע במשך תקופה ארוכה מלאשר את הסכם הגז, וכנראה היו לו סיבות טובות שלא להזדרז במתן האישור. החלטתו התקבלה במפתיע, וקשה להניח שלא הושפעה ממפגש הפסגה הקרוב, שבו ראש הממשלה מתכוון, אגב פגישתו עם הנשיא טראמפ, להיפגש עם הנשיא א-סיסי, שנמנע מלפגוש בו זה זמן רב.
שישית - לפי פרסומים בעיתונות, המצרים צורכים את מרבית הגז לצורכיהם החיוניים במצרים גופא, אולם פורסם גם על הפיכת חלק מן הגז לנוזל, ואולי אף למוצק, לצורך מכירתו, ויש להניח ברווח סביר, למדינות באירופה. אם אכן כך, ראוי שהנושא ייבדק. גם אנו יכולים להפוך גז לנוזל ולמכור מוצר זה בעצמנו לאירופה. שונה הדבר ממכירת גז במחיר נוח לצורכי הקיום במצרים, מהלך שגם ארה"ב מעוניינת בו, לבין אספקת גז כמוצר מסחרי לשם סחר.
שביעית - קיימת תחושת אי-נוחות נוכח העוינות המצרית, המתבטאת ביחסה אלינו בכלל ובאו"ם בפרט. מצרים אינה פועלת לעצור את הטפות השנאה לישראל, ויש כאן תחושה של כפיות טובה. כך גם ביחסינו עם ירדן, אך זהו נושא כאוב ונפרד.
אין ספק שלשרי האוצר, הכלכלה, הביטחון והחוץ יש תשובות לשאלות שהועלו כאן. אם אכן קיימות תשובות כאלו, ראוי שאלה יובאו בהקדם בפני הציבור.