הממשלה נוקטת בצעדים שונים כדי להגיע להכרה פנימית ובינלאומית בישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, אולם הבעיה היא שאנו מדינה מעורבת באשר קיים פה מיעוט ערבי גדול שהולך וגדל בשל שיעור פריון גבוה והענקות אזרחות ישראלית לערבים ממניעים שונים, למרות העלייה וקיבוץ יהודים מרחבי תבל.
מרבית האוכלוסייה הערבית כיום חיה בשלום עם הרוב היהודי ומשולבת בכל ענפי החיים והפעילות במדינה, הגם שחלקים גדולים ממנה שומרים על אותנטיות דתית, תרבותית ואף לאומית. עדיין חלקים מערביי ישראל, ובעיקר ילדים ונוער, אינם דוברים עברית. ההשתלבות הולכת ומתעצמת אך אצל מיעוט מהערבים (כמו אצל יהודים מסוימים) יש הקצנה אם בשל תעמולה עוינת המשחקת במישור הלאומי או הדתי ואם מתחושת קיפוח וגם בשל עבריינות.
יש מי שאינו משתלב בעבודה מכניסה או בלימוד ורכישת השכלה ומחפש את דרכו בהשתייכות לכנופיות עבריינים שלעתים גם פועלות במישורי הדת והלאומנות. ראוי להבין ולזכור כי גם יהודים תורמים רבות לעוינות. כנופיות של "נוער גבעות" פוגעות בחקלאים ערבים, מתנכלות לרכושם ומעוררות אנטגוניזם; כך גם מעשים שלטוניים כמו חקיקת חוק הלאום שכנראה אכן נחוץ אולם בנוסחו הקיים גרם להתרחקות ועלבון של מיעוטים נוספים, כמו הדרוזים והנוצרים, ולא רק של מוסלמים.
לאחרונה היו פגיעות גם במסגדים וגם בכנסיות ובכמרים. ישראל כ"ץ, בשלהי כהונתו כשר התחבורה, החליט להסיר מהתמרורים את הכיתוב בערבית. קיצונים יהודים מחקו בצבע כיתוב שמות ישובים ערביים בשלטים. כמובן שגם הלחימה מול ערבים בעזה, לבנון וסוריה, תוך פעולות שיטור אלימות והרס בנייה בלתי חוקית תורמות את חלקן להעכרת האווירה, וזה מבלי לדון בעצם נחיצות הלחימה או האכיפה. אין ספק שרבים מההליכים הללו היו מיותרים, לא תרמו דבר למדינה ולרוב היהודי ורק עוררו כעס, ריב, מדון ושנאה.
שנים התעלמו הממשלה והמשטרה מעבריינות והפקרות מתמשכות, הן בדרכים והן בבנייה ובהשתלטות על אדמות מדינה. המעבר הקיצוני לאכיפה מיידית ביד קשה יצר בעייתיות. במקום למנוע בנייה בלתי חוקית מלכתחילה הרי שפינוי משפחות לרחוב או לשדה תחת כיפת השמים והריסת אותם בתים מאוכלסים ללא שיהוי למציאת פתרון זמני יוצרת מתחים ושנאה. מדיניות מוטעית בעבר טעונה תיקון, אך זה חייב להיעשות בהתחשבות ובחמלה מסוימת. זריקת אדם מביתו, אפילו שנבנה שלא כחוק, עם ילדיו הקטינים וזקניו אל השדה בימי גשם וקור, ללא התראה מוקדמת, רק כי השלטון שהתעלם מהעבירות ומאי קיום צווי הריסה מחליט לפתע לפעול מיידית בכח היא עוול חוקי ומחויב המציאות אך לא תמיד אנושי.
ראוי להוסיף הערה בעניין רכישת אזרחות ישראלית. בעבר לא קיבל עולה חדש, או מי שנכנס לישראל, אזרחות ותעודת זהות בטרם ישב בישראל שנה אחת לפחות. ככל הידוע לי היה זה אביגדור ליברמן שדרש מתן אזרחות מיידית לכל עולה. הוא רצה להקל על יוצאי בריה"מ אך התוצאה הייתה שבצד עולים שעלו לישראל כדי לחיות בה היו רבים אחרים, גם לא-יהודים, שבאו לישראל מכח חוק השבות (די בסב יהודי בשושלת), נטלו תעודת זהות ישראלית, שפעם פתחה דלתות רבות בעולם, נטלו את מענק הקליטה הנדיב ועזבו מיד למדינה ביבשת אחרת.
טעות אחרת נעשתה בעקבות מלחמת ששת הימים כאשר לערבים רבים ביו"ש, בירושלים המזרחית ולדרוזים בגולן הוענקו תעודות זהות כחולות מבלי שנדרשו (כמו בארה"ב) להצהיר על נאמנות למדינת ישראל, או אפילו לוותר על אזרחות במדינת אויב. כיום נעשה שימוש רב לרעה ב"אזרחות" זו. אזרחים חדשים אלו זוכים מייד להטבות במוסד לביטוח לאומי, בביטוחי ושירותי בריאות ופטורים מכל שירות או חובה למדינה. שתי טעויות אלו טעונות תיקון מוקדם ככל הניתן וכמובן תחת חקיקה מתאימה.