זכינו לביקורו של ראש ממשלת הודו נהנדרה מודי בישראל בתקופה מאוד מתוחה הן במישור המדיני והבינלאומי - כאשר עוד היינו ערב אפשרות לתחילת מלחמה מול אירן, כאשר כוחות הביטחון דרוכים לקרב וממתינים להחלטתו של הנשיא טראמפ אם צבא ארה"ב יתקוף באירן ולתוצאות תקיפה כזו לגבינו כאן בישראל, או חלילה לתקיפה אירנית מקדימה עלינו; והן בעת מתיחויות פנימיות אצלנו בשל המשך המהפך המשטרי, כאשר מצד אחד הממשלה מבטיחה ומנסה להעביר את חוק ההשתמטות מגיוס לצה"ל כדרישת החרדים (כולל ש"ס), שגם פרשו לכאורה מהממשלה אך נותרו בפועל בקואליציה ונהנים מסכומי העתק המועברים אליהם (ולא למשרתים בצה"ל בסדיר ובמילואים, וגם לא לטיפול מלא בנפגעי המלחמה אזרחים וללוחמים), וכאשר הקיצונים שבין החרדים מקיימים הפגנות ענק אלימות כנגד המדינה, הצבא והמשטרה.
בתוך כל ההכנות לבואו של האורח הנכבד, והכֹּה חשוב לנו במישורים הדיפלומטיים, הכלכליים והצבאיים, מצא יושב-ראש הכנסת אוחנה להמשיך בחרם הילדותי שהטיל על נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית ולא להזמינו לכנסת ולשמיעת נאום ראש הממשלה האורח, דבר שגרם למרבית ח"כ באופוזיציה בכוונה להחרים את אותו כינוס חגיגי. במזל ובתבונה החליטו חברי האופוזיציה, ברגע האחרון, להתייצב בכנסת, אך רק לשמיעת נאומו של האורח הנכבד עצמו. היו"ר אוחנה, כנראה שלא כחוק, יזם וביצע משחק מעין "כסאות מוזיקליים" והביא חברי-כנסת לשעבר (רק) מהליכוד להתיישב בזמן נאומו שלו ונאום נתניהו בכסאותיהם של אותם ח"כ "הנעדרים" מהאופוזיציה. אלמלא היה זה בכנסת שלנו, ברשות המחוקקת, היינו גם אנו צוחקים למראה הקומדיה זו הראויה, וגם זה בספק, לגן ילדים.
מתיחות אחרת קיימת במגזר הערבי, המתחבט פוליטית אם לאחד את כל המפלגות הערביות לקראת הבחירות לכנסת או "לרוץ" בנפרד לכל מפלגה וזאת כאשר כולם מאוחדים בהתרסה ובהפגנות מול קוצר ידה של המשטרה לבלום את הרציחות במגזר.
עם כל זה, הכנסת והמדינה קבלו כראוי את האורח הנכבד וְהַכֹּה חשוב. הודו העצומה, אשר שנים רבות הייתה חברה בְּחֶבֶר "המדינות הבלתי מזדהות" בה היה עבדול נאצר נשיא מצריים המנהיג המוביל, ולא הפגינה בימי נהרו ויורשתו אהדה לישראל, עברה בשנים האחרונות, תחת מנהיגיותו של הנשיא מודי, אל צד המדינות המערביות והדמוקרטיות שמנהיגתן היא ארה"ב, אל מול רוסיה, סין, קוריאה הצפונית ואירן, והפכה לידידה של ישראל כיום וככל הצפוי גם בעתיד. הודו תמכה בישראל במלחמות האחרונות באזור, בניגוד לסנקציות שהטילו עלינו מדינות ידידות לכאורה כצרפת ואנגליה ופתחה שוק ענק ליצוא ולסחר הישראלי. לא נותר לנו אלא לשלוח ברכה לראש ממשלת הודו, למדינתו ול-1.4 מיליארד תושביה. וברוח חג הפורים - נצפה ונקווה לידידות וקשרים טובים עם כל המדינות "מהודו ועד כוש" וגם עם כל היתר.