בשנים האחרונות, ישנם חילוקי דעות לגבי החלב - האם הוא מיטיב או מזיק לבריאות האדם. להלן העובדות המגובות במחקרים - הידועות עד-כה.
חלב ומוצריו הם המקור העיקרי והזמין ביותר לסידן. קשה מאוד להגיע לקצובה היומית המומלצת ללא צריכת חלב ומוצריו. ישנם מקורות נוספים לסידן כגון: ירקות עליים ירוקים, שומשום, אגוזים וסרדינים, אך חומצות שונות במזונות אלה, מפריעות לסידן להיספג. לעומת זאת, הלקטוז וויטמין D המצויים במוצרי החלב, משפרים את ספיגת הסידן.
הקצובה היומית המומלצת (ארה"ב 2001) הינה:
סידן הינו המינרל החשוב ביותר לבניית העצם ומניעת אוסטיאופורוזיס. מוצרי חלב רבים מכילים או מועשרים בויטמין D העוזר בספיגת הסידן לעצמות. בדוח שפורסם על-ידי האקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים (2006) הודגש כי צריכת סידן מספקת בשנות הילדות וההתבגרות חיונית להשגת שיא מסת העצם ולהורדת הסיכון לשברים ואוסטיאופורוזיס בהמשך החיים.
לחץ דם: בהנחיות ה-diet approach to stop hypertention מומלץ להקפיד על צריכת סידן כחלק מגישה כוללנית להורדת לחץ הדם.
השמנה: מחקרים שנערכו הראו, כי קיים קשר הפוך בין כמות הסידן ממוצרי החלב הנצרכת לבין משקל הגוף וכמות השומן בגוף.
סרטן: מרבית המחקרים האפידמיולוגיים שנערכו עד-כה לא הראו כי לצריכה של חלב ומוצריו יש השפעה כלשהי (מעודדת או מדכאת) על הסיכון לסרטן שד ושחלות. לגבי סרטן מעי גס ורקטום, נמצא כי החלב הינו גורם מגן. סרטן פרוסטטה נשאר שנוי במחלוקת, לא ברור אם שומן רווי המצוי במוצרי חלב עתירי שומן או תכולת הסידן הם המגבירים את הסיכון, לפיכך, מומלץ לגברים לא לעבור 1,500 מ"ג סידן ליום ולצרוך מוצרי חלב דלי שומן.
אלרגיה ורגישות ללקטוז: אלרגיה לחלב מתגלה בגיל הינקות ונמשכת לבגרות אצל כ-2% מהאוכלוסיה. תגובה אלרגית הינה תגובה סיסטמית. לעומת זאת, רגישות ללקטוז (סוכר החלב) בגלל ירידה באנזים הלקטאז המפרק את הלקטוז לשם ספיגתו מהמעי לדם, שכיחה יותר באוכלוסיה הבוגרת והתגובות הן גסטרואינטסטינליות (של מערכת העיכול) ומתבטאת בגזים, נפיחות בבטן ושלשולים. ההוכחה לרגישות לחלב נעשית במכוני גסטרו על-ידי מבחן נשיפה פשוט. ישנם מוצרי חלב רבים המכילים כמות לקטוז קטנה ואותם ניתן לצרוך גם עם מחסור חלקי באנזים הלקטאז כגון: קוטג', גבינות קשות, יוגורט ועוד.