ימי מלחמת העולם השנייה היו ימי תהפוכות לעם היהודי, יהודים באירופה נעקרו ממקומם ונדדו כדי לשרוד ולהגיע לארץ המובטחת. סיפורו של אבי הוא סיפור מופלא של הישרדות. אינני יכולה לכתוב עליו בלי סערת רגשות. הנה השיר על אבא שלי.
גאָלדענע האנט / שיר ליום השואה
אִמָּא הִסְבִּירָה שֶׁאַבָּא לֹא יָכוֹל לִסְבֹּל צִפְצוּפִים,
שְׁרִיקוֹת, רְעָשִׁים וּבִכְלָל, אָסוּר לְעַצְבֵּן אוֹתוֹ.
בַּבַּיִת בַּחֹרֶף, עָטוּף בִּמְעִילוֹ הַצְּבָאִי הַכָּבֵד
חָשׁ כָּל קֶרֶן דַּקִּיקָה שֶׁל רוּחַ פְּרָצִים
שֶׁחָדְרָה מִבַּעַד לְמַשְׁקוֹף זָקוּף כְּנֵד
הִתְמַקְּדָה בְּגַבּוֹ הַשָּׁחוּחַ, מוֹתִירָה אוֹתוֹ
עַצְבָּנִי כְּשֵׁד.
כְּקָצִין רוּסִי נִשְׁבָּה בִּידֵי הַגֶּרְמָנִים.
אִשְׁתּוֹ צִפּוֹרָה וּבִתּוֹ נֶלָה, אָבְדוּ.
בִּזְכוּת נִפְלְאוֹת יָדָיו וּסְתָם נִסִּים
הַסְתָּרַת מִילָתוֹ וּפָּטֶנְטִים שֶׁנִּקְדְּחוּ
חַיִּים אַהֲרוֹנוֹבִיץ וְאָבִי שָׂרְדוּ.
כְּשֶׁאָבִי עָלָה לָאָרֶץ דֶּרֶךְ אִיטַלְיָה
בִּקֵּשׁ רַק חַיֵּי שַׁלְוָה, עֲבוֹדָה וְשֶׁקֶט.
לְרֹעַ מַזָּלוֹ מְכוֹרָה זוֹ הָמְתָה כְּמַאְפֵּלְיָה
וּכְשֶׁרָצָה לְהַגֵּר, אָמְרָה לוֹ אִמִּי, 'הַבֵּט'
'זֶה בֵּיתִי, מֵעַל גּוּפָתִי הַמֵּתָה'.
הָיָה בָּטוּחַ שֶׁיּוֹם אֶחָד הַצָּבָא הָרוּסִי
יִגְרְרוֹ חֲזָרָה לְרוּסְיָה, שָׁם יִכָּלֵא.
"לָמָּה שֶׁיָּבוֹאוּ?" בְּתַדְהֵמָה הִקְשֵׁיתִי,
"עָרִיק אֲנִי, עַל כִּי לֹא חָזַרְתִּי,"
שָׁנָה וְעַל בּוּרוּתִי הָרַבָּה הִתְפַּלֵּא.
גַּם בְּקַנָדָה שֶׁבְּרַחֲמִים עֲטָפַתְהוּ
מְגוֹנֶנֶת בִּקְרִירוּתָה הַטְּהוֹרָה, הַלְּבָנָה
הִזְהִיר אוֹתָנוּ מֵאֶמְצָעֵי הַאֲזָנָה שֶׁהֻטְמְנוּ
בַּאֲרוֹנוֹת בְּגָדִים, בְּבֵית הָאָבוֹת בּוֹ שָׁהָה
'צָרִיך לִלְחֹשׁ', הֻזְהַרְנוּ וְצֻוֵּינוּ.
אֶת גּוּפוֹ צִוָּה לַמִּשְׁרָפוֹת,
שֶׁמֵּהֶן הִצְלִיחַ לַחֲמֹק לִפְנֵי שְׁנוֹת.
וַאֲנִי, בְּשֶׁל אוֹתָהּ מִלְחָמָה אֲרוּרָה, נֶחְמַסְתִּי
מִלָּדַעַת אַהֲבַת אָב שֶלֹּא לִטֵּף וְלֹא הֶחְמִיא
אַךְ הִנְחִיל לִי אֶת עַצְמִיּוּתוֹ.
"גאָלדענע האנט" כִּנָּה אוֹתִי
וְרַק פַּעַם אַחַת אָמַר זֹאת לִי.