ריגושים

כשראיתי את עיניִך לראשונה הרגשתי פתאום שצפויה לי עונת אהבה חדשה כששמעתי לראשונה את קולך הבנתי סופסוף מה פירוש קול באישה ערווה כְּשֶׁקוֹרבְנוּ זה לזו על-ידי יד קשה ארוכה וּנְחוּשָׁה ידעתי מיד שזו יד הגורל כשעמדתי בשעריִך ניחשתי שמעשַי יקרבוני אלייך ומעשַי ירחיקוני מעלייך כשליטפתי את שׂערך באשר הוא שם - חשתי שהיכן שלא אהיה ומה שלא יהיה אהיה שלך לעולם כשבאתי אל תוך תוכך נעשה לי ברור פתאום שעד אז לא הייתי מעולם בגן-עדן כשרִחרחתי את פֵּרוֹתיך יכולתי בעיניים עצומות ופה סגור להבדיל בין מותר ואסור אבל אַת כמו אלוהים הנחת לי לעשות כטוב בעינַי לקטוף לנגוס ללקק למצוץ מכל הבא ליד או לפה מכל הטוּב הגלוי והנעלם המצוי והרצוי והנִכסף ולא אמרת דַי ולא אמרת לא להפך: הפנית את הגב כלומר התהפכת שזה אומר: בוא גם מאחור מִשַׁעַר הַאֲשְׁפּוֹת ואני באתי עַד כלוֹת כול הביאות - עַד עפר... עכשיו אַת נִזְכֶּרֶת לומר לי אַיֶכָּה? לחשוד בי שהיו לי כוונות מראש לזיין אותך בתחת? לִזְעוֹם שכשבאתי אליִך לראשונה לא באתי יש מאַיִן וכבר ידעתי להבדיל בין דם לבין מים ומֵאַיִן לבוא ואיך לעשות את כל מה שנעשה בִּדְבַרֶך! לצוות עלַי "לֵךְ!" רק בגלל שלפניִך היו לי אלוהים אחרים? זה נִראה לָךְ הגיוני? לי לא.