פריחת השיטה / אימאן עספור; [נוסח עברי: עידן סובול]

אֵלֶּה שרוצים שֶׁנַעֲשֶׂה לא יודעים לְמַעֲשֶׂה מה הם רוצים שֶׁנַעֲשֶׂה... אֵלֶּה שלא רוצים שֶׁנַעֲשֶׂה עושים את הכול כדי שֶׁנַעֲשֶׂה מה שהם לא רוצים שֶׁנַעֲשֶׂה... אֵלֶּה שעושים שוב ושוב כול מה שלא יֵעָשֶׂה עושים בדיוק את הַהֶפֶך ממה שהם רוצים להשיג ומשיגים ומשיגים ומשיגים פעם אחר פעם אחר פעם בְּדִיּוּק נִמְרָץ את הַהֶפֶך מה שהופך את עֲרֵמוֹת האֵפֶר לְהָרִים ואת הֶעָרִים לעֲרֵמוֹת אֵפֶר ולְהֶפֶך עד שאי-אפשר להבחין איזה הֶפֶך קָדַם לאיזה הֶפֶך ומי הָפַך ראשון למי... לפעמים זה מצחיק – אז צוחקים לרוב זה עצוב – אז בוכים ותמיד יש כאלה (והם לָרוֹב הרוב) שנשארים אדישים כול עוד זה לא מתחיל להיות קרוב אליהם באופן אישי שזה אומר רבותַי קרוב מִדַי אַי!... ולָכֵן-לָכֵן-לָכֵן (ויש אומרים: אף-על-פי-כן) השיטה פורחת בעִתה בצהוב עַז כמו שֶׁמֶש אביבית בזריחתה השוחטים שוחטים כשמזדמנת שחיטה (ולא מדובר בברווז) והדם שפורץ הוא אדום בכול עונות השנה גם אצל הלבנים גם אצל הצהובים גם אצל החומים וגם אצל השחורים (ירוקים – אֵין ועד כמה שידוע למדע גם לא דלעת שהופכת למרכבה)... אז מה היה לנו כאן אז מה יש לנו כאן אז מה יהיה לנו כאן – אה? אה? יש לנו כאן כרגיל מאז ומעולם בני-אדם שמשמידים בני-אדם באותה קלות שבה הם מעמידים וְלָדוֹת חומים לבנים צהובים או שחורים שעד שהם יודעים מַה מִי מוּ ואִם הם בני-אדם או צפרדעים או זבובי-פֵּרוֹת וכו' כבר מבשלים להם בֵּין הַי-לִי-לוּ לְהַי-לוּ-לִי את המלחמה הבאה הַי-לִי-לוּ הַי-לוּ-לִי טְרָלָלָלָה – לָהּ טְרָלָלָלָה - לוֹ טְרָלָלָלָה - לִי הַי-לוּ-לִי הַי-לִי-לוּ וכו' וכו'.