1. הַאִם אפשר לשַנות
את הטבע?
בסוגיָה נצחית זו
נחלקו מלך מרוקו, שסָבַר
כי התשובה היא
חיובית, וידידו הטוב
רמב"ם, שהתייחס בשלילה
לָאפשרות הפלאית.
מֶה עשה המלך? נאמן
לתיזה שלף את
הבַּרמֶן מן הארמון. היה
זה, כפי שניחשתם,
הֶחתול הזריז
על שתיים (!) שהכין את
התה בניחוח הנענע,
המשקאות המשַכרים
עם התקרובת על מגש
הכסף המהודר
לכבוד האורח
החשוב. ואומנם המלך לא
הסתיר את התפעלותו
מן המלצר המוזר, שהוכיח בעליל
את נפלְאות שינוי הטבע
לעיני כל האורחים
הנדהמים. באותה שעה
רמב"ם, שלא נשאר
חייב, ביצע אף הוא תעלול
מבריק, פרי מוחו הֶחכם,
ושלף מתיבה קטנה
בכיסו, לתדהמת המלך, אורח
לא קָרוּא... את העכבר!
תגובת הֶחתול
לא איחרה לבוא. חיש מהר
הפיל את המגש
עם הכוסות
על הרצפה, וחזר להיות,
כמו שהוא יודע, חתול
על ארבע שרדף במהירות
אחר אוייבו העכבר.
בְּמלחמה כמו בְּמלחמה,
סוף סרט כבר ידוע.
חמנית זהוּבָּה
מאירה
את בדידותי בְּאור הדִמדומים.
חתול שחור
הֵגִיחַ
מתוֹך שק הצללים האפור.
עכבְּרי אי-הוודאוּת
צָפים בְּמוחי הבָּהיר.
2. מנַגנת על הדלת
כאילו הייתה
כלִי
נקישה.
נָעלתי אֶת דַּלְתּוֹת השֶקט.
3. ציפור
הדממה יורָה
נחה
על המדף.
צִפֳּרֵי המילים ציפור הדממה.
4. לָשוֹן בְּרוֹטֶב הַגַּלִּים.
5. הצִפורן קיפדה
רגלה
קיבלתי ציפור
קיפדה ראשי
6. הציפורן קיפדה
רגלה
קיפדה פתיל ליבה
ראשי צר.
7. עץ משאָלוֹת
חַבֵּר ראשה
קַבֵּל
עצֶם השְאֵלה
8. קַפֵּד ראש האוזן
קַבֵּל שיטה
סינית
שֶקט בַּחֲצַר השֶקט.