חוכמה ויופי? -
לפחות לפי האימרה
העממית לא תמיד
הולכים ביחד.
מתברר
שכבר חכמינו
נתנו דעתם על
סוגיה זו.
התנא רבי יהושע
בן חנניה היה
חכם גדול.
אך מה לעשות,
גם מכוער
היה. פעם אחת
אמרה לו
בתו של הקיסר:
חוכמה מפוארת בִּכְלִי
מכוער? הא כיצד?
אמר לה התנא
הֶחכם: אביךְ
המלך, באיזה כלי הוא
מְשַׁמֵּר את היין?
בִּכְלִי של חרס
- השיבה בת הקיסר.
אמר לה התנא:
כל העולם בכלי חרס
וגם אתם בכלי
חרס?
אם כן, שאלה האישה,
באיזה כלי נשים
את היין?
כלום נאה לקיסר
כלי חרס? - השיב
התנא - אַתם במעמדכם
המלכותי ראוי
שתשימו את היין
בכלי כסף וזהב.
הלכה הבת ואמרה
זאת לאביה הקיסר.
מֶה עשה?
העביר את כל היינות
בארמון אל
כלי כסף וזהב,
עד שהחמיץ היין.
שאל הקיסר
את בתו: מי יעץ
לך את העצה
הזאת? - רבי יהושע בן חנניה -
השיבה הבת.
כעס הקיסר על
התנא, קרא לו
אל הארמון
ואמר בזעם: מדוע
יעצת כך לבתי?
- השבתי לה
באותה מטבע
שדיברה אלי - השיב
רבי יהושע.
היא אמרה לי:
כיצד כלי מכוער
כמוני מכיל
חוכמה מפוארת?
אם כך, אמרתי לה,
כיצד יין מלכותי
כשלכם ניתן
בכלי חרס עלוב,
במקום בכלי זהב
כיאה לארמון?
והרי יש נאים
וגם חכמים? - הקשה הקיסר.
אילו היו מכוערים,
אמר התנא,
היו חכמים יותר.
יֹפי.
יֹפי עיור.
יֹפי עיור צבעים
אור הירח הגנוז.
נברְשות אור
משתלשלות מתקרת העיניים.
