בֵּין שְׁעָרִים נְעוּלִים אֲכוּלֵי שָׁרָב
אֲנִי נֶטַע חָבוּט ,
קֶסֶם לַעֲנָה וְעַרְבוֹת שָׁמַיִם דּוֹמְעִים
פּוֹרְטִים עַל מֵיתָרַי
נוֹגְנִים עַל שְׁפָתַי
צְרוּבוֹת קַדִּים כּוֹאֲבִים .
בֵּין אֲנָקוֹת תּוֹעוֹת
אֲנִי עֶבֶד לְמַקְלֶדֶת תּוֹעָה
מְדַדָּה שְׁעוּנָה עַל אֶצְבְּעוֹתַי
תַּחַת שֶׁמֶשׁ כְּלוּאָה בְּיַעֲרוֹת הַלַּיְלָה
מַקְלִידָה מִלִּים יְתוֹמוֹת
כּוֹתֶבֶת שִׁירִים נָכְרִיִּים לְעַמִּי
שׁוֹרֶפֶת לִי אֶת כָּל הַשִּׁירִים ,
אוּדֵיהֶם מְעַשְּׁנִים בִּסְפָרַי
וְעַל כָּךְ אֲנִי בּוֹכֶה .
אֲנִי נֶטַע חָבוּט
כּוֹתֵב מִלִּים נָכְרִיּוֹת לְעַמִּי
וְעַל כָּךְ אֲנִי בּוֹכֶה.