ב"ימים הנוראים"

אֲנִי הָיִיתִי שָם בַּ"יָּמִים הַנּוֹרָאִים". הָיִיתִי בַּיָּמִים הַנּוֹרָאִים. בַּיָּמִים הַנּוֹרָאִים הָהֵם, אֵלֶיךָ לֹא נָשָׂאתִי תְּפִלָּתִי. בַּיָּמִים הַנּוֹרָאִים הָהֵם לֹא יָדַעְתִּי אִם אָשוּב עוֹד לְבֵיתִי. אֲני הָיִיתִי שָם בַּ"יָּמִים הַנּוֹרָאִים" הָיִיתִי בַּיָּמִים הַנּוֹרָאִים. בַּיָּמִים הַנּוֹרָאִים הָהֵם, עָצַמְתָּ אֶת עֵינֶיךָ לא לִרְאוֹת, בַּיָּמִים הַנּוֹרָאִים הָהֵם אֶת הַדָּם וְאֶת הָאֵש וְהַתִּימְרוֹת אֲנִי הָיִיתִי שָם בַּ"יָּמִים הַנּורָאִים". הָיִיתי בַּיָּמִים הַנּוֹרָאִים. בַּיָּמִים הַנּוֹרָאִים הָהֵם, רָאִיתִי אֵיךְ שָבִים מִשָּם רֵעַי, בַּיָּמִים הַנּוֹרָאִים הָהֵם, הֵם שָבִים אֶל עֲפָרָם וְלֹא אֵלַי. אֲנִי הָיִיתִי שָם בַּ"יָּמִים הַנּוֹרָאִים". הָיִיתי בַּיָּמִים הַנּוֹרָאִים. בַּיָּמִים הַנּוֹרָאִים הָהֵם נָדַרְתִּי בַּמִּדְבָּר אֶל מוּל הָאוֹר, בַּיָּמִים הַנּוֹרָאִים הָהֵם, שֶיַּלְדֵּנוּ אֲלֵיהֶם שוּב לֹא יַחְזֹר.