עוד לא התאוששנו מהבחירות,
מכל הקומבינות ומכל השמועות,
עוד לא הספקנו להבין, מה אומר ההסכם הסודי,
בין העוזרת, לבין המועמד הנחשק, להיות נשיא.
עוד לא מיצינו את כל ההסברים וכל ההתנצלויות,
של כל השרים והשרות, החכים והחכיות,
אשר מתנצלים כי לא בדקו את השמועות,
אבל, מה רוצים מהם, הם לא אנשי חקירות.
וכבר נפל על המדינה, אסון כבד ומאד מתסכל,
שלושה תלמידים, נערים צעירים, נחטפו על-ידי עוכרי ישראל..
אין ספק כי, אין בית במדינה, שאינו עצוב וחרד על המצב הבלתי נסבל,
אין אדם עם לב, ועם נשמה, שאינו מרגיש שותפות גורל.
אבל לטעמי, רשתות הטלוויזיה והעיתונים,
הפרשנים, המנהיגים והמצביאים,
כ ו ל ם, מאוד מאוד מגזימים.
כל מי שיודע משהו, כנראה לא יכול לדבר,
ומי שמנחש, קופץ ומברבר.
לדעתי, וכבר הבעתי דעה זו, בכמה אירועים אחרים,
כאשר יש מצב של אסון, פיגוע או כל מיני פשעים אחרים חמורים,
צריכות להתאחד כל מערכות הטלוויזיה, הרדיו והעיתונים.
ולשדר ביחד בערוץ אחד, את הדברים הנכונים, הבדוקים וההכרחיים.
במצבים קשים, חייבים לגלות קצת אחריות,
לא לשגע את העם המתוח, ולא לגרום לכך, שאולי אומרים גם דברים שעליהם חלה סודיות.
עשו טובה,
הצילו את המדינה מהפרעה .
