אלו היו ימים של עצב מבפנים
של עייפות רבה
שמביאה חוסר התקווה
וראיונות עבודה רבים
תמיד אותך דוחים
כמו מסיבה לא ידועה
תמיד שלילית היא התשובה
וכבר דומה אין שום טעם
לספר איך היית בעבודה מוצלח פעם
והלב שהתפעם בתקווה להתקדם
נסוג עתה חזרה דעכה עוד תקווה
עם כל יום עובר הייאוש רק גובר
הדרך חזרה תלולה ואפלה
ולפעמים מתחלקים נפצעים ומדממים
ויום חדש שבא אין לו בשביל מה
גדלה הסכנה של רעב וחרפה
סוחבים את החיים
ימים על ימים רעים נערמים
עד שפתאום כבד אינך יכול יותר לשאת
והבשורה הטובה נראית כבר כאגדה