ט"ו בשבט, הוא ראש השנה לאילנות ומאז ההתיישבות היהודית בארץ, נהוג לחגוג את החג בנטיעת עצים ובאכילת פירות יבשים, אגוזים ושקדים.
אכילת כמות לא מבוטלת של פירות יבשים בט"ו בשבט, עלולה לעלות לנו ביוקר ובערכים קלוריים מוגזמים. רגע לפני ההגזמה היתרה בקיום מצוות האכילה, כמה דברים שמוכרחים לדעת על פירות יבשים.
פירות יבשים עברו תהליך של יבוש, חלקם באופן טבעי בעזרת השמש לאורך זמן רב, אך רובם, בעולמנו התעשייתי, עוברים זאת באמצעות תהליך ממוכן של הפעלת תנורים בחום נמוך לזמן ממושך. טכניקת יבוש הפירות התפתחה בעת העתיקה, בעת שלא היו אמצעי קירור. לפירות היבשים חיי מדף ארוכים מאוד לעומת פירות רגילים. כך ניתן בעצם ליהנות במשך כל השנה ובכל העונות כמעט מכל פרי שהוא, בכל מקום. בתהליך הייבוש מאבדים הפירות את רוב משקלם המקורי והם מצטמקים מאוד. על-מנת למנוע את תהליך הריקבון, מוציאים מהפירות את המים, המהווים מרכיב מרכזי בהם.
מומלץ מאוד לצרוך פירות יבשים אורגנים, ללא תוספים וללא חומרי צבע וטעם. מטרת המשווקים היא לייפות את הפרי ולהגיע להישגים שמרביתם נועדו להרשים את הקונים בצבעים ולהאריך את חיי המדף אפילו יותר - אין בכך צורך וזו החמצה של העניין כולו.
בשנים האחרונות הגיעו לשוק זנים רבים של פירות יבשים צבועים ובעלי תוספי מזון מיותרים, קל לזהות אותם לפי הצבעים הבוהקים שלהם. לכן, הימנעו מצריכתם ככל שניתן. חלקם פשוט מכילים חומרים מסוכנים לבריאות, כמו גופרית דו-חמצנית וחומרי זיגוג.
