ניסיון לעצור את האקטיביזם הביקורתי

מספר פנימי: 20109531/הכנסת העשרים/יוזם: חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'/ פ/4167/20 הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון - דיווח על תיקון ליקויים), התשע"ז-2017 תיקון סעיף 10 1. בחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב]1 (להלן - החוק העיקרי), בסעיף 10 - (1) בסעיף קטן (א), פסקה (3) - תימחק; (2) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ג) המבקר לא יתערב בהליך קבלת ההחלטות של גוף מבוקר, תוך כדי התהוותן, ולא ייתן הוראות לגוף כאמור לעשות פעולה מסוימת או להימנע מלעשות פעולה כאמור. (ד) המבקר לא ייתן לגוף מבוקר המלצה לתיקון ליקויים ולמניעתם אלא בדין וחשבון שנתן לפי סעיפים 15 ו-20." תיקון סעיף 21 ב 2. בסעיף 21ב לחוק העיקרי - (1) בסעיף קטן (א) - (א) במקום "שדווחו לו, ואם הגוף" יבוא "שדווחו לו; לעניין גוף"; (ב) המילה "גם" - תימחק; (ג) אחרי "ראש הממשלה;" יבוא "לעניין גוף מבוקר לפי סעיף 9(4), ידווח ראש הגוף המבוקר כאמור לשר הפנים;" (2) סעיף קטן (ג) - בטל; (3) במקום סעיף קטן (ד) יבוא: "(ד) ראש הממשלה רשאי, באישור הוועדה, לקבוע מתכונת לדיווח על הטיפול בליקויים לפי סעיף קטן (ב), ולעניין הגופים המבוקרים לפי סעיף 9(1), (2) ו-(4), לקבוע מתכונת לדיווח על תיקון ליקויים כאמור בסעיף קטן (א), לרבות הפרטים שיכללו בו; מבקר המדינה רשאי, באישור הוועדה, לקבוע מתכונת לדיווח על הטיפול בליקויים, לעניין הגופים המבוקרים לפי סעיף 9(3), ו- (5) עד (10), כאמור בסעיף קטן (א), לרבות הפרטים שייכללו בו." (4) אחרי סעיף קטן (ד) יבוא: "(ה) ראש הממשלה רשאי, באישור הוועדה, לקבוע מתכונת דיווח על תיקון ליקויים לפי סעיף קטן (א), לרבות הפרטים שייכללו בו".

מוסד ביקורת המדינה הוא מוסד חשוב מאוד שאמור לסייע לממשלה וליתר הרשויות הציבוריות לשרת את אזרחי המדינה בצורה טובה ויעילה. ככזה, הוא מצטרף לשורה של גופי בקרה וביקורת שאמורים לוודא פעילות תקינה, יעילה וחוקית של רשויות השלטון. מבקר המדינה מובחן משאר הגופים בכך שהוא אינו שחקן פעיל על מגרש הרשות המבצעת. הוא אינו נוטל חלק פעיל במערך קבלת ההחלטות וכתוצאה מכך הוא אינו מעורב לא טכנית וגם לא מהותית בתהליכים שאותם הוא נדרש לבקר. באופן מובנה הביקורת שלו היא ביקורת חיצונית ומאוחרת, שלא מתערבת בתהליכי העבודה תוך כדי התהוותם. העמדה החיצונית והבלתי תלויה הזו היא 'הערך המוסף' של מבקר המדינה על פני שאר גורמי הבקרה ברשות המבצעת והיא שאמורה לאפשר לו פרספקטיבה שונה מזו של שאר גופי הבקרה ושומרי הסף, פרספקטיבה משוחררת מאילוצי תקציב ומאילוצים ושיקולים נוספים שכובלים את מי שמשתתף כשחקן פעיל בתהליך. הפרספקטיבה הזו מאפשרת לו לראות ולהצביע על ליקויים שמי שנמצא בתוך המערכת אינו יכול לראות. האופי המיוחד הזה של מוסד ביקורת המדינה גם מכתיב את מעמדו של המבקר כשחקן חיצוני ובלתי תלוי. הוא לא כפוף לאף שר משרי הממשלה, הוא אינו נתון לביקורת בעצמו, וגם התקציב שלו מאושר בהליך מיוחד ולא במסגרת הדיונים על תקציב המדינה. התערבות המבקר בתהליכי קבלת ההחלטות תוך כדי התהוותן והפיכתו לשחקן מהשחקנים על המגרש, בין אם בטרם או תוך כדי עבודתו על הכנת דוח הביקורת ובין אם לאחר מעשה במעורבות פעילה מול הגופים המבוקרים בתהליכי הטיפול שלהם בליקויים שעליהם הצביעה הביקורת, עלולה לפגוע ביכולת לערוך את הביקורת מאותה פרספקטיבה חיצונית ייחודית, ואף תטיל עומס ביורוקרטי נוסף על הגופים המבוקרים, תדרוש השקעת משאבים גדולה מצדם ותייצר כפל בקרה מול גופי בקרה אחרים כדוגמת היועץ המשפטי לממשלה וכדומה. לפיכך, מוצע לקבוע כי מבקר המדינה לא יתערב בתהליכי קבלת ההחלטות של גוף מבוקר תוך כדי התהוותם ולא יעניק הוראות לגוף מבוקר לעשות או להימנע מלעשות פעולה כלשהי. עוד מוצע לקבוע כי המעקב אחר הטיפול של הגופים המבוקרים בליקויים שעליהם הצביע המבקר יהיה באחריותו של הגורם המוסמך - ראש הממשלה בהתייחס למשרדי הממשלה, ושר הפנים בהתייחס לרשויות המקומיות. שאר הגופים המבוקרים ימשיכו להעביר את הדוח למבקר המדינה. נוסף על כך, ובכדי להבהיר כי תפקידו של מבקר המדינה הוא לבחון את תקינות תהליכי העבודה של הגופים המבוקרים ולא את שיקול הדעת שלהם, מוצע כי בסעיף 10(א) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב], המגדיר את תפקידי המבקר, תימחק פסקה (3) המאפשרת למבקר לפתוח בבדיקה "בכל ענין אחר שיראה צורך בו". הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"ב באייר התשע"ז - 8.5.17