השתייה בעת ביצוע פעילות גופנית חשובה כדי להחזיר לגוף נוזלים שהוא מאבד. שמירה על כמות הנוזלים בגוף חשובה גם כדי לעזור לגוף להיפטר מעודפי החום שמצטברים במהלך המאמץ הגופני.
עיקר איבוד הנוזלים בפעילות גופנית מתרחש דרך הזעה. כמות הנוזלים שאנו מאבדים משתנה ותלויה בגורמים רבים, כגון: משקל הגוף, סוג האימון, טמפרטורה ולחות.
בפעילות גופנית נמרצת כמות הנוזלים שאנו מאבדים יכולה להגיע לעיתים אף לשני ליטרים לשעה. בהליכה, לדוגמה, אנו מאבדים עד ליטר מים לשעה. במהלך ספורט קבוצתי, כמו כדורגל, אנחנו מאבדים בין שלושה לארבעה ליטר למשחק.
התייבשות היא הגורם העיקרי לעייפות ופגיעה בעירנות. היא גורמת לירידה בביצועים, בכוח ובסיבולת ועלולה גם לפגום במהירות התגובה ובקואורדינציה ואף לגרום לכיווץ שרירים.
לשמירה על יכולות הביצוע וההישגים, חשוב וחיוני לפצות את הגוף על המים שהוא מאבד בזמן פעילות גופנית. הביצועים הספורטיביים מקסימליים כאשר שומרים על מאזן נוזלים תקין; ככל שמאבדים יותר נוזלים, כך יש ירידה גדולה יותר בביצועים.
איבוד נוזלים בהיקף של 1% ממשקל הגוף בעת פעילות גופנית גורם לירידה של 5% בביצועי הגוף. כאשר איבוד הנוזלים משמעותי יותר הוא עלול לחולל פגיעה של עד 30% בכושר הביצוע.
באמצעות הגברת השתייה ניתן לתקן את מאזן הנוזלים, ובכך לסייע לשיפור הביצועים הספורטיביים וכושר הסיבולת. חשוב לדעת כי מנגנון הצמא בגופנו אינו מפותח דיו. תחושת הצמא מדוכאת לרוב בעת פעילות גופנית, ולכן במהלכה ולאחריה יש להחזיר לגוף את הנוזלים שאבדו גם בלי להסתמך על תחושת הצמא.
רמת הפעילות הגופנית קובעת גם את כמות המים היחסית בגוף. ככל שהפעילות הגופנית גוברת, כך גדלה מסת השרירים, קטנה מסת השומן, ועולה כמוה המים בגוף.