יורש העצר של בריטניה, הנסיך צ'רלס, חוגג (יום ו', 14.11.08) את יום הולדתו ה-60. פרשנים בבריטניה מדגישים את העובדה כי צ'רלס הקדיש את כל חייו להכנות להיות למלך, אך לא בטוח כלל שיזכה לכך. אמו, המלכה אליזבת', בת 82, מתכוונת כנראה לחיות לנצח, או לפחות להגיע לגיל של אמה. המלכה האם מתה כשהייתה בת 101 שנה.
המלכה אירחה ביום ה' את בנה למסיבת יום הולדת בארמון בקינגהאם. התזמורת הפילהרמונית, שהנסיך הוא פטרונה, ניגנה לבני משפחת המלוכה המורחבת, בני משפחות המלוכה האירופיות ודמויות חברתיות נבחרות שהוזמנו. בניו של צ'רלס, ויליאם והארי, נאמו לפני הנוכחים, ותיארו את אביהם כמקור השראה, אך גם עקצו את אביהם המזדקן, ואמרו כי במעונו הכפרי בגלוסטרשייר שבדרום מערב אנגליה, הותקנה מעלית כדי לציין את יום הולדתו.
אשתו של צ'רלס, קמילה, מארגנת בשבת מסיבה פרטית יותר באחוזתו הכפרית של הנסיך, שבה יופיע זמר הרוק הוותיק רוד סטיוארט.
ואולם המלכה לא תיתן לצ'רלס את המתנה שהוא מאמין כי הוא ראוי לה יותר מכל - הכתר. המלכה רמזה באורח לא רשמי שהיא מתכוונת להחזיק בתפקידה כל ימי חייה. זה לא יהיה קל, אומר ההיסטוריון הבריטי אנדרו רוברטס. אם תישאר המלכה בבריאות טובה, צ'רלס - שכבר כעת הוא יורש העצר הממתין לתורו יותר מכל קודמיו בתולדות בריטניה - יתקרב לגיל 80 כאשר יגשים את הייעוד שנקבע לו עם לידתו.
יורש העצר שהיה השני בתולדות בריטניה באורך ההמתנה שלו למלוכה היה בנה של המלכה ויקטוריה שהיה למלך אדוארד ה-7 ב-1901, כאשר היה בן 59 וחודשיים.
אבל הפרשנים מוסיפים שלא צריך להזיל דמעה על מצבו של צ'רלס קשישא. הוא הפך את התואר הנסיך מוויילס לדבר טוב למדי. מרגע שהבין לפני עשרות שנים שיטביע את חותמו על בריטניה כנסיך מוויילס ולא כמלך ישיש, החליט להרחיב את תפקידו הבלתי מוגדר ולהשתמש בו כדי להשיג את המטרות היקרות ללבו.
מלך בזכות עצמו ההיסטוריון רוברטס אומר כי צ'רלס הפך את התפקיד למשהו הדומה לסגן נשיא ארה"ב. בתפקיד זה הוא מרבה לדבר על העדפת המזון האורגני על פני יבולים המיוצרים בהנדסה גנטית, על ארכיטקטורה אנושית יותר במימדיה, ועל שיפור היחסים בין העולם המוסלמי לאמונות אחרות. כמו-כן הקים את קרן הנסיך, המסייעת לצעירים במצוקה.
לתפקידו הנסיכותי יש יתרונות לעומת מלוכה. יש האומרים שהכנסותיו טובות יותר מאל של אמו, משום שבתוקף היותו הנסיך מוויילס הוא שולט על דוכסות קורנוול, אחוזה ששטחה כ-50,000 דונם, שייסד המלך אדוארד ה-2 ב-1337 כדי לספק הכנסות ליורשו. חשבונות רשמיים מלמדים כי רכושו של הנסיך והשקעותיו הכניסו לו בשנה שעברה 16 מיליון ליש"ט (24 מיליון דולר).
נסיך חופשי יותר לדבר מאשר מלך או מלכה, משום שעל מי שעומד בראש שושלת וינדזור מוטלות הגבלות חוקתיות.
פטריק ג'פסון, המזכיר הפרטי לשעבר של הנסיכה דיאנה, אומר כי הכנסתו של צ'רלס מדוכסות קורנוול מאפשרת לו להוציא סכום עתק על בניית האימפריה שלו ועל השגת האינטרסים והמטרות שלו. "למעשה, הוא מלך בזכות עצמו בממלכה משלו", אומר ג'פסון.
ג'פסון אומר כי צ'רלס הוא יהיר. עם זאת, ג'פסון רוחש אהדה מסוימת לנסיך המזדקן. "הוא לכוד בין מטרה שאי-אפשר להזיזה, אמו, לבין הפרופיל הפוטוגני והסקסי הגובר והולך של ילדיו", אומר ג'פסון. "זו עוד סיבה לרפד לעצמך את הקן".
אין ספק שצ'רלס פחות פופולרי מאמו, הזוכה בבריטניה לכבוד רב על מסירותה הרבה לתפקידה זה יותר מחצי מאה. היא הייתה למלכה עם מות אביה ג'ורג' ה-6 ב-1952, בהיותה הבכורה מבין ארבעת ילדיו. צ'רלס היה אז פחות מבן 4.
מדבר אל הצמחים רבים ממתנגדי צ'רלס רואים בו אדם קטן ואקסצנטרי המדבר אל הצמחים שלו ומתמקד באיכות הסביבה. יש הזוכרים לו את כשלון נישואיו עם הנסיכה דיאנה ואת פרשת האהבים שלו עם קמילה פרקר-בולס, כיום אשתו השנייה. הדימוי שלו גם נפגע מההדלפות על סגנון חייו הבזבזני, ובכלל זה דיווח כי אחד מעוזריו מורח למענו משחת שיניים על מברשת השיניים שלו מדי בוקר.
דעות שליליות אלה הובילו לתמיכה זמנית ברעיון שצ'רלס יוותר על הסיכוי להיות מלך ויפנה את הכסא בבוא היום לנסיך ויליאם, בנו הבכור. אבל הרעיון לא ימריא לעולם משום שמלוכה אינה משהו שניתן לבחור בו, אומר פרופ' ורנון בוגדנור, מומחה לממשל באוניברסיטת אוקספורד.
בוגדנור מודה שהמוניטין של צ'רלס ירד לשפל לאחר אסון גירושיו מדיאנה, וסקרי דעת הקהל עדיין רואים בו פחות פופולרי מהמלכה. העיתון דיילי מירור סיכם ביום ה' את תחושותיהם של בריטים רבים בכותרת מאמר המערכת שלו ביום ה': "יום הולדת שמח, צ'רלס, אבל הלוואי שתמשול עלינו המלכה לעד".
עם זאת, אומר פרופ' בוגדנור כי דעת הקהל על הנסיך השתפרה מאז. צ'רלס הרצה ברחבי העולם על איכות הסביבה, נאבק למען קירוב הדתות ופעל למען מטרות נעלות באמצעות קרן הנסיך, המסייעת לצעירים להשיג חינוך, עבודה והכשרה.
"הוא קשור לאנשים מבחוץ שהפוליטיקאים מתעלמים מהם. אני סבור שאנשים מעריכים מה שעשה. הוא הרי היה יכול לשבת ולא לעשות כלום", אומר הפרופסור.