שלוש שנים בלבד מאז הפריצה המטאורית של עידן יניב אל עולם המוזיקה ואפשר כבר להכתיר אותו כסינדרלה של הזמר המזרחי/ים תיכוני ואחד הזמרים הלוהטים ביותר בשוק המוזיקה הזה.
עם רצף להיטים מרשים: "חושב עליה", "גלגל ענק", "לילה לבן", "ונדמה שישוב", "את יפה", "סרט הודי" (עם דנה אינטרנשיונל), "בא הביתה", "חכי לי", "שלום עליכם" (עם הקינדרלך) הצליח גם עידן יניב לחדור מהשטח ומסצנת המוזיקה הים תיכונית אל לב הקונצנזוס כולו - המיינסטרים.
אלבומיו עברו את מכירות ה-40,000 העותקים, סיבוב ההופעות הפך להצלחה גדולה, הוא קטף את פרס 'זמר השנה' של ערוץ המוזיקה בטקס פרסי עמ"י, הפך לתגלית השנה ואחר-כך לזמר השנה בתחנות הרדיו בישראל, וקיבל את ה"כבוד" להיות האמן המוביל בפסטיגל האחרון.
עכשיו כשהוא רק בן 22 חוזר עידן יניב עם סינגל ראשון "מה עם אהבה?" לקראת אלבום שלישי. השיר מביא פן אחר של עידן - הומוריסטי ומשעשע, אך עדיין מצליח לשמור על התבנית שהביאה את עידן לצמרת הגבוהה: שירה מהוקצעת עם איכויות קוליות. כדי לשמוע עוד על השיר והאלבום תפסנו את עידן לשיחה קצרה בה שמח לספר עוד על קורותיו:
הסינגל החדש מייצג את הקו שנשמע ממך באלבום? השיר בהחלט מייצג את האלבום אבל מן הסתם לא כדאי שכל האלבום יישמע אותו דבר, נכון?
מן הסתם אבל זה בהחלט הקו הכללי של האלבום, השילוב בין המוזיקת פופ אלקטרונית למוזיקה הים תיכונית. אני חושב שזה הקו המוזיקלי המנחה של האלבום.
לאיזה צד אתה מרגיש יותר קרוב, למוזיקה הים תיכונית או לפופ? את העבודה על האלבום הזה התחלנו כבר לפני יותר משנה ועם הזמן אני חושב שנוצרו שינויים בקו המוזיקלי שלי והיום אני מושפע בעיקר ממה שקורה בסצינת הפופ בעולם אז זה נכנס לי אוטומטית לראש. קשה לי להגדיר את זה כך שאני מתחבר יותר לפופ כי המוזיקה שאני מביא מהבית היא המוזיקה הים תיכונית האותנטית, המוזיקה האלקטרונית היא לא תחליף לזה.
אבל אתה בכל זאת מרגיש שהאלבום הזה זז יותר לכיוון הפופ והאלקטרוני לעומת שני האלבומים הקודמים? יש בזה משהו, למרות שגם הצד הים תיכוני הולך חזק. עבדתי על חומרים ממש חזקים באלבום והתחברתי אליהם מאד, מה שכן אפשר לומר הוא שהצד של השירים הקצביים הוא הרבה יותר דומיננטי באלבום הזה מהצד של הבלדות.
זה כמעט אלבום שלישי שלך בשלוש שנים, איך מספיקים לעשות את זה? בעבודה קשה. צריך לא לחשוב שהנה זה כבר קרה, יש לי להיטים ברדיו ואפשר לנוח. להיפך - שכל הדבר הזה יגרום לך להיות יותר רעב, לעוד שירים ברדיו, לעוד הופעות, לעוד קהל. בכלל להגדיל את הרפרטואר זה הדבר הכי טוב שיכול לקרות לאמן. איך שהוצאתי את האלבום השני ישר הגיעו המון פניות של טקסטים ולחנים ומפיקים מוזיקליים שנפגשתי איתם ואז העסק גובש וגובש עד שהחלטנו שנכנסים לאולפן "שופכים" הכל, והנה האלבום יוצא עוד חודש.
אתה חושב לפעמים ששלושה אלבומים בשלוש שנים זה אולי קצב מהיר מדי, שמשהו הולך לאיבוד באיכות בשביל הכמות? אני לא כל-כך מסכים, הקצב של האלבומים והשירים אולי נראה מהיר אבל אני לא רואה את זה ככה כי אני יכול להגיד לך שזה לא סתם, זו שנה שבה עובדים על יום באולפן, לפעמים עד אמצע הלילה. הכל בשביל לגבש את הרעיון הכי טוב ואת הסגנון והאיכות, ועדיין לשמור על הפשטות של השירים ועל גובה העיניים כמו שאני אוהב. זה מביא אותי למצב שבאלבום הזה יש שלושה שירים שאני עושה להם הפקה מוסיקלית, יחד עם אחרים כמובן. גם לשאר העיבודים והרעיונות אני שותף ואני מרגיש שלמדתי המון מכל האלפי שעות אולפן האלה.
במה אתה מרגיש שהשתנית מבחינה אישית ומקצועית מאז האלבום הראשון? וואו, אני צריך לחשוב על זה. אישית התחלתי לעבוד על האלבום הראשון בגיל 17 אז היום אני בן 22 וחמש השנים הללו זה לא משהו שהולך ברגל, גם בלי קשר למוזיקה ולמקצוע. הספקתי הרבה בשנים האלה ועברתי תהליך שכל בחור בגילי עובר, רק שלכל זה הצטרפה גם המון עבודה עם המון אחריות. כשכל ההופעות והקהל האוהב מסביבך זה גורם לך להשתנות קצת, לקחת את החיים יותר ברצינות. גם העובדה שאתה עובד עם אנשים שהם יותר שנים ממך בתחום משפיעה מאד, אתה לומד להתמודד עם הלחץ של העבודה וככה אתה בעצם מתבגר. האלבום הזה הוא אלבום מאד בשל והפעם אני יותר החלטי ויותר יודע מה אני מחפש.