ועדת השרים לחקיקה אישרה (5.11.23) את הצעת החוק להארכת התקופות ודחיית המועדים לביצוע פעולות רבות של פרטים כלפי הרשויות הציבוריות, וכן הארכת התקופות ודחיית המועדים למתן החלטות מינהליות. הדחייה תחול כל עוד ישרור מצב החירום על פי הכרזת הממשלה. ההצעה מחייבת אישור בשלוש קריאות בכנסת, כך שייתכנו שינויים בפרטיה. ההצעה הוכנה בידי המחלקה למשפט ציבורי-מינהלי במשרד המשפטים. היא נועדה לתת מענה לקשיים בקיום פעולות קצובות בזמן כלפי רשויות השלטון, אם בשל גיוס למילואים (שלהם או של הפקידים), אם בשל פינוי מיישוביהם ואם בשל פגיעה במלחמה. מדובר במגוון רחב של פעולות, החל מהגשת תביעות לגמלאות בביטוח הלאומי וכלה בהגשת השגה בהליכי רישוי עסקים. משרד המשפטים אומר, כי הצעת החוק נועדה גם לאפשר לרשויות הציבוריות להמשיך ולתפקד באופן תקין בתקופת המלחמה, לנוכח חוסר בכוח אדם בשל הגיוס למילואים ובשל התמקדות הפעילות הממשלתית בצורכי המלחמה הדחופים. כל זאת, תוך איזון בין הנסיבות המצדיקות את דחיית המועדים לבין הצורך להבטיח המשך פעילות תקינה של רשויות המדינה. המשרד מציין, כי להצעה המקורית הוגשו תגובות רבות מטעם הציבור, ולאחר בחינתן נעשו שינויים משמעותיים בהצעת החוק. מדובר במיוחד בתחום חופש המידע, בו ההצעה המקורית העניקה דחייה של שלושה חודשים במתן מענה לפניות - כאשר מבקריה טענו שדווקא בזמן מלחמה חשוב למסור מידע לציבור בזמן אמת. בנוסח שאישרה ועדת השרים נקבעה תקופה של חודש בלבד מפרוץ המלחמה, כך שהיא מסתיימת כבר השבוע, ולא ניתן להאריך אותה כמו סעיפים אחרים בחוק. עוד נקבע, כי דחיות אחרות יהיו לכל היותר בנות ארבעה חודשים, וכי ניתן יהיה להאריך מינויים בשלושה חודשים. במסגרת הצטרפות המחנה הממלכתי לממשלה הוסכם, כי כל המינויים הבכירים יוארכו אוטומטית עד לאחר המלחמה. במסגרת זו כבר נמסר על הארכת כהונתו של נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, המסתיימת בחודש דצמבר; ערב המלחמה אמור היה ראש הממשלה, בנימין נתניהו, להחליט האם ירון ימונה לקדנציה נוספת. כמו כן אמורה להתארך כהונתו של מפכ"ל המשטרה, קובי שבתאי, המסתיימת גם היא בחודש הבא, לאחר שהשר איתמר בן-גביר החליט שלא להעניק לו שנה רביעית.