לפנינו שני שירים שהם שלושה, לעיר שעמדה לפני חודש בגבורה בחזית המערכה. השיר הראשון ראשיתו בימי שלום יחסי ונכתב בשנת תשפ"ג. לאחר שהחל ירי טילים ופצצות הוסף לשיר לשיר בשנת תש"ף חלקו השני. למרבה הצער העיר לא מוגנה ולא הוגנה די . אחרי אסון פלישת חמאס בחג שמחת תורה ופינוי התושבים נכתב השיר השני. לבנו עם תושבי שדרות וכל ישובי "עוטף עזה" באבלם על הנופלים, כואבים עם הפצועים, דואבים עם המשפחות וממתינים עמם לשחרור החטופים ולקימום העיר וכל ישובי האזור לחיים של שלום, ביטחון, יצירה ושגשוג. המערכת" או כל נוסח אחר שיראה לכם.

שדרות

נִבְנְתָה שְׂדֵרוֹת כְּעִיר פְּרָזוֹת וְשָׁלוֹם עִיר עָמָל, תַּרְבּוּת, בָּה שַׁלְוַות הַיּוֹמְיוֹם בָּהּ שֶׁפַע פְּרָחִים מַרְנִינִּים בַּגִּנּוֹת בָּהּ נִכְתָּבִים הַשִּׁירִים בִּשְׁלַל מַנְגִּינוֹת פזמון: עִיר שֶׁל שָׁלוֹם, עִיר פְּרָזוֹת זוֹ עִירֵנּוּ, טוֹב שֶׁהִיא כָּזֹאת עִיר שֶׁל תַּרְבּוּת, חִנּוּךְ וּפְרִיחָה עִיר אֲהוּבָה, בַּאֲוִיר בָּהּ שִׂמְחָה עִיר שֶׁל עוֹלִים אֲשֶׁר בָּהּ בָּנוּ בַּיִת עִיר בָּהּ מוֹרִיקֹים הַגֶּפֶן, הַזַּיִת עִיר בָּהּ תִּינוֹקוֹת מְזַמְּרִים רְנָנִים עִיר אֲשֶׁר תּוֹשָׁבֶיהַּ רַעֲנָנִים בָּהּ נִכְתָּבוֹת הַמִּלִּים לַשִּׁירִים בָּהּ גְּדֵלִים מֵיטָב הַזַּמָרִים בָּהּ נוֹלָדוֹת הַיָּפוֹת בַּבָּנוֹת אֲשֶׁר יִפְעֲתָּן מַרְהִיבָה עַל בָּמוֹת עִיר שֶׁל שָׁלוֹם... שְׂדֵרוֹת שֶׁל עֵצִים וּפִרְחֵי גַּן שְׂדֵרוֹת תַּלְמִידִים בְּבֵית רַבָּן אַךְ בַּיָּמִים וּבַלֵּילוֹת שֶׁל אֵשׁ עוֹד פָּנִים נִמְצְאוּ לָה, יֵשׁ בָּהּ יֵשׁ הָיְתָּה הָעִיר חֲשׂוּפָה בְּלִי מָגֵן נֶחְשְׂפָה לְיֶּרִי, מִקְלָטִים בָּהּ עוֹד אֵין נִמְצָא בִּשְׂדֵרוֹת, בְּטוֹב גַּם בְּרַע כִּי לְתּוֹשָׁבֶיהַּ עוֹז, חוֹסֶן שִׁדְרָה עִיר שֶׁל שָׁלוֹם... אוֹיֵב קִוָּה לְהַטִּיל בָּהּ מָצוֹר הִכָּה בָּהּ בְּטִיל, בִּפְצָצָה, בִּצְרוֹר נִצְּבוּ בָּנֶיהָ בִּגְבוּרָה בְּלִי מָגּוֹר אֵם עַל בָּנֶיהָ בַּמַּדְרֵגוֹת אוֹ בְּבוֹר זָרְחוּ כּוֹכָבִים בְּכִפַּת שָׁמַיִם "כִּפַּת בַּרְזֶל" לֹא נוֹצְרָה עֲדַיִן צַהַ"ל שָׁנִים לֹא שָׁלַף אֶת חַרְבּוֹ לַתּוֹשָׁב רַק אֱמוּנָהּ בְּלִבּוֹ עֵת הוּסַר הֶעָנָן שֶׁהֵעִיק אֶמֶשׁ יָצְאוּ תּוֹשָׁבִים מִבַּיִת לַשֶּׁמֶשׁ אֶל חַיֵּי עָמָל וִיצִירָה בִּשְׂדֵרוֹת עִירֵנּוּ לָעַד הִיא, לְדוֹרֵי דּוֹרוֹת עִיר שֶׁל שָׁלוֹם...

שדרות לאחר חג התורה תשפ"ד

בָּעִיר שְׁדֵרוֹת הַשְּׁדֵרוֹת רֵיקוֹת רוֹב בָּנֶיהָ פִּינוּהָּ עַד יַעֲבוֹר זַעַם עַד תְּכוּנָן וְתָשׁוּב לִהְיוֹת כְּפַּעַם עָמְדָה בִּגְבוּרָה בְּאֵשׁ טִילִים, בְּרָעָם פָּגָזִים וּפְצָצוֹת פָּצְעוּ אֶת יְפִי פָּנֶיהָּ כְּנוּפְיוֹת רוֹצְחִים פָּשְׁטוּ פֶּתַע עָלֶיהָ טָבְחוּ בִּבְנוֹתֶיהָ, בָּנֶיהָ, זָקֵן וּפָעוֹט תְּאֵבֵי דָּם, גְּרוּעִים מִפִרְאֵי חַיּוֹת נָפַל עָלֶיהָ אָסוֹן אָיוֹם וְנוֹרָא אָסוֹן אֲשֶׁר רַק הַשָּׂטָן בָּרָא הָיְיתָה עִיר שָׁלוֹם, עִיר פְּרָזוֹת עַל-מָה וְלָמָּה עָלְתָה לָהּ כָּזֹאת?! אָכֵן כֹּה רַבּוּ בָּהּ מַעֲשֵׂי הַגְּבוּרָה שֶׁל אִישׁ וְאִישָּׁה, אֶזְרַח וְשׁוֹטֵר וְחַיָּילִים צְעִירִים בְּצָבָא שֶׁאִחֵר מִתְבּוֹסֶסֶת בַּדָּם וְחוֹרֶקֶת שִׁינַּיִים עִיר וָאֵם דּוֹמַעַת, אַדּוּמַת עֵינַיִים הוּכְּתָה בָּאַכְזָרִיּוּת לֹא בַּת לֵב-אֱנוֹשׁ מוּכָּה וְדוֹאֶבֶת מִכַּף-רֶגֶּל עַד רֹאשׁ כָּשְׁלוּ גְּדֵרוֹת אֵלֶקְטְרוֹנִיקָה, תַּיִל, בֶּטוֹן לֹא עָמְדוּ מוּל שִׁפְעַת רוֹצְחִים בְּהָמוֹן הָיוּ אֵלֶּה שְׁדֵרוֹת וְהַיִּשׁוּבִים סְבִיבוֹתֶיהָ שֶׁהֵגֵנּוּ בְּדָמָם עַל יִשְׂרָאֵל מֵאוֹיְבֶיהָ בְּלֹא נֶשֶׁק שֶׁל מַמָּשׁ בְּחָזֶה חָשׂוּף בַּפֶּתַח בָּלְמָה בְּדָמָהּ שֶׁטֶף עָכוּר שֶׁל שִׂנְאָה וְטֶבַח שְׁדֵרוֹת הִנֵּה לֹא יִרְחֵק עוֹד הַיּוֹם יָשׁוּבוּ בָּנַיִךְ מִשֶּׁבִיִ וּתְהוֹם מִכָּל נְפוֹצוֹת הֵן תָּשׁוֹבְנָה פִּתְאוֹם וְעִם שׁוּבָם בְּרוֹן גַּם לִבֵּנוּ יֵהוֹם יִתְּמָשְׁכוּ שְׁדֵרוֹתָּיִךְ, הַיּוֹם לֹא יְאַחֵר אֶלֵי מֶרְחָבִים, אֶל עָתִיד זוֹהֵר וְאַת עַד תִּזְכְּרִי בִּכְאֵב וְגַאֲוָה אֶת אֵלּוּ שֶׁהֵגֵנּוּ וּבְלִבָּם לֶהָבָה