אין חינוך חינם

"למרות חוק חינוך חינם, משרד החינוך הפך את ההורים לקופה קטנה שהולכת ותופחת משנה לשנה. מערכת החינוך חוטאת בפירוש לתפקידה, כמכשיר לצמצום פערים כלכליים, כשהיא דוחפת ליותר ויותר שירותים בסיסיים שתלויים בכסף שיש או שאין להורים בחשבון הבנק" (ח"כ איציק שמולי, המחנה הציוני - חבר בוועדת החינוך). אלפי שקלים הוצאה שנתית לכל ילד/ה, הם הסכום שאותו משפחה ישראלית ממוצעת צריכה להשקיע בתמורה לחינוך שמעבר לשעות הלימוד בכיתה. הסיסמה "חוק חינוך חינם" שבה מתגאה ראש הממשלה בנימין נתניהו, כיוזמת חקיקה מפירות ממשלותיו, אינה אלא "בלון פופוליסטי נפוח" שמתפוצץ בפניהם של הורים אשר נוטלים בעול התשלומים הנוספים עבור חינוך ילדיהם. הסכומים השערוריתיים היוצאים למטרת תלבושת אחידה, ציוד מסוים ומיוחד אשר נדרש למטרות למידה, פעילויות תרבות והעשרה חינוכית במסגרת בית הספר, טיולים שנתיים ועוד. סכומים אשר אומנם מוגבלים על-ידי משרד החינוך לגובה מסוים, אך בנוסף להיותם עדיין גבוהים יחסית הם נעדרים פיקוח הדוק ובלא מעט בתי ספר, נאלצים הורים לשלם סכומים גבוהים בהרבה. האם מדובר אם כך במס עקיף?!

הרחבת פערים

בתי הספר השונים, מטילים על ההורים לא מעט תשלומים עבור פעילויות. בין יתר הפעילויות סעיף 8 בחוק חינוך ממלכתי, קובע כי שר החינוך רשאי לאשר למוסד חינוך רשמי (אשר הורי תלמידיו דורשים זאת) תוכנית לימודים נוספת (תל"ן). כמובן שעלויות תל"ן מוטלת על ההורים, וכך מתווסף על ההורים בבתי הספר המפעילים תוכנית זו, סכום נוסף של כ-354 שקל בשנה. במידה וכל תלמידי הכיתה משתתפים בתל"ן, ניתן לשלב את התוכנית במסגרת שעות הלימודים הרגילות. אך אם רק לחלק מהתלמידים ניתנת הפריווילגיה והאפשרות הכלכלית לכך, שעות אלו ינתנו מחוץ למערכת השעות של יום הלימודים הרגיל, בין אם לפניו או בסופו. מובן שבמקרה היותר נפוץ של התל"ן בו רק לחלק מהתלמידים ניתנת האפשרות ליטול חלק בה, יגדל הסיכוי להרחבת הפערים וחיזוק אותם תלמידים, על פני אלו שלהוריהם אין היכולות הכלכליות להגדיל את סל הוצאות החינוך עבור ילדיהם לשם כך. תהליכי הפרטת החינוך של הממשלה, לא מסתיימים רק ברמה הזאת. פיצול כיתות א' ו-ב' בקבוצות קטנות של למידה המונות עד 20 תלמידים בלבד במקצועות הקריאה, הכתיבה והחשבון, יבוטל במהלך הדרגתי בשנתיים הקרובות כך שהביטול יחסוך למשרד החינוך מעל 300 מיליון שקל, והדבר מתבצע למרות ועל אף הגדלת תקציב החינוך ביותר מ-7 מילארד שקל. מדוע אם כך, מתבצעים קיצוצים על חשבון סבסוד מלא של חינוך איכותי עבור ילדי ישראל? במשרד החינוך טוענים שהקיצוץ יבוצע בעקבות "רפורמת הכיתה הקטנה", ואילוצי תקציב, אז מדוע אם כך תקציב החינוך הוגדל?! על-פי נתונים שנבדקו על-ידי צוות "כלכליסט", ניתן להבין שכספי תקציב החינוך מחולקים באופן שבו האמירה בה נקט שר החינוך, נפתלי בנט כי הדגש יושם לשוויון הזדמנויות עבור כל התלמידים, וללא קשר למגזר בו הם לומדים, אינם חלים על החלוקה. ההשקעה בתלמיד בחינוך הממלכתי עברי, עומד בתקציב ע"ס של 11,376 שקל, בעוד התקציב לחינוך הממלכתי דתי עומד ע"ס 13,311 שקל. בהחלט אינו בר הצדקה ואינו שוויוני (לצפייה בשאר הנתונים). מכאן ניתן גם להבין שבמידה ותקציב החינוך עלה בסכום של כמעט חמישה מילארד שקל, ובעוד במשרד החינוך מרשים לעצמם לבצע חלוקה שאינה בת-שוויון הזדמנויות עבור כל ילדי ישראל, אזי אותו סכום שבו התקציב הוגדל היה ראוי שיופנה למטרת ביטול התשלומים הנוספים שאותם ההורים אמורים להוציא בכל שנת לימודים למטרות חינוך איכותי עבור ילדיהם.