"המפגש עם השואה חיזק את הצד היהודי שבי אבל גמר לי את העניין של אלוהים. את העניין של השגחה, או שיש אל שהוא קשור אלינו. קראתי רמב"ם אבל לא אהבתי לקרוא אותו. גם אלוהים לא קרא את הרמב"ם. יש לי משחק של חתול ועכבר עם אלוהים. יש לי סיפרייה של ספרי קודש בבית. אני מאוד אוהב לקרוא את מדרש רבא או את מדרש תנחומא. יש לי את ההכשרה הנפשית והטקסטואלית לקריאת הטקסט הזה. פיתחתי את זה בעצמי. לא ישבתי עם מישהו ולמדתי. אבי, שהיה "יקה" (כינוי ליוצאי גרמניה) כזה, וקרא רק גתה והיינה, היה גם למדן גדול. מצאתי אצלו שמאחורי הספרים שלו החביא כל מיני מדרשים.
"הייתי החילוני הראשון שלמד אצל גרשום שלום קבלה. שנה שלמה זוהר ושבתאות. וכולם היו מסתכלים עלי כי אז הקבלה לא הייתה באופנה. כשאני נוסע לחוץ לארץ אני לוקח איתי מחזור. אני אוהב את השפה הזאת. הלשון נורא חשובה לי ואין עוד דבר כזה כמו השפה העברית.
"הקריאה במקרא במחזור ובמדרשים שרובם עברית זו חגיגה. זו הפילוסופיה שלנו, ההיסטוריה, חוכמה, הומור, כישופים, הכל יש שם. מה היו החסידים? הם היו עושי כשפים כאלה. קראתי המון ספרות חסידית, דווקא את המעשיות. הייתי קונה בירושלים במאה שערים ערמות ספרים. את כל המעשיות, שכתובות בעברית איומה אבל הסיפורים נפלאים. ר' נחמן הוא כמובן הגדול שבהם. זה השפיע מאוד על הכתיבה שלי: הקשר בין מציאות ודמיון בין מגיה לריאליזם.
"אני הייתי הראשון בעברית שחיבר את זה בכל הספרים שלו, כמו שהדרום-אמריקנים עשו עם האינדיאנים. הכישוף הזה שפתאום משהו נהיה, זה אצלי טבעי ולא מרגישים שזה כישוף. חושבים שזה חלק מן המציאות. ככה זה ב"אדם בן כלב", "היהודי האחרון". כל הספרים שלי".
המקרא - המורה הגדול "אבל המורה הכי גדול שלי זה המקרא. קראתי השבוע את פרק ד' בבראשית. רק פרק אחד, עמוד וחצי, ותראה מה יש בו. קין והבל. אלוהים נותן לקין אות שלא יפגעו בו. ואז הוא נע ונד בארץ אבל כעבור שני פסוקים נמסר שנשא אישה והוליד ילדים ומנין הגיעו הבחורות האלה? וסיפור למך ונשיו ומופיע שת ופעם ראשונה בימי אנוש התחילו לקרוא בשם אדוני.
"בפרק הזה יש מספיק לשבעה כרכים של רומן. כל היחס של שני האחים האלה לאלוהים. איך אלוהים מתעלל בהם. למה הוא לא שעה לקורבנו של קין? אין בתנ"ך יפים ויפות ואין תיאורי נוף ובתים. אבל איזה כוח יש בטקסט הזה. "או פרק כ' בירמיהו. המאבק של ירמיהו עם עצמו ועם עמו ועם אלוהים. איזה עוצמה אדירה יש בפסוקים הללו: פתיתני ה' ואפת, חזקתני ותוכל הייתי לשחוק כל היום... ארור היום אשר יולדתי בו אשר ילדתני אמי אל יהי ברוך. ארור האיש אשר בשר את אבי לאמר יולד לך בן זכר שמח שמחהו... ותהי לי אמי קברי ורחמה הרת עולם. למה זה מרחם יצאתי לראות עמל ויגון ויכלו בבושת ימי".
"או תראה איך מספר התנ"ך סיפור ענק בכמה מילים: "וילך וימצאהו אריה בדרך וימיתהו ותהי נבלתו משלכת בדרך והחמור עומד אצלה והאריה עומד אצל הנבלה" (מלכים א, יג-24). או הסיפור על רצפה בת איה המגוננת בשק על עצמות ילדיה מפני ציפורי הטרף וחיית השדה".