ראש עיריית נתניה, מרים פיינברג, מציעה פשרה: חמישה מגדלים, ולא ארבעה, עם 182 דירות, אך גבוהים פחות, בין 8 ל-15 קומות. נבו מסכימה. גם התושבים מסכימים, אך מאוחר יותר חוזרים בהם (הוועד טוען שלא הסכימו מעול, והיזם הוא שביטל את הצעת הפשרה). יש לחזור להתנגדויות.
יו"ר הוועדה המחוזית שוקי עמרני, מכנס את ועדת המשנה להתנגדויות, בראשות שלומית דותן, לאחר 4 חודשים, ב-14 ביוני, ברמלה. דנים שלוש שעות, שומעים גם את נציגי המתנגדים. מקבלים החלטה.
מה מחליטים? איש אינו יודע. סוד. עד היום לא ניתן לקבל את הפרוטוקול של הישיבה מלפני חצי שנה (!) מהלכות שמועות, כאילו הוועדה אישרה את הפרויקט, או ביקשה הבהרות נוספות, אך עם שמועות אי-אפשר לקבל היתרי בנייה. הפרויקט תקוע - עד היום.
זאת אומרת, לא בדיוק: עיריית נתניה, שלכל אורך הדרך הייתה גמישה והגיונית יותר מהוועדה המחוזית, הוציאה לנבו היתר בנייה לפי התוכנית המקורית, בשלב ראשון שני בניינים של 6 קומות, בכל אחד 20 דירות. נבו התחילה לבנות, פתחה משרד מכירות ודירה לדוגמא. הביקוש לדירות גדול, ותוך זמן קצר נמכרו כל ה-40. דירות 5 חדרים, לדוגמא, עולות 1.35 מיליון שקל. מי שיבקר בשטח יראה מחזה מוזר, כמעט סוריאליסטי: בניין בן 6 קומות, עם שלד גמור, יסודות לקומה שביעית ומנוף ענק שעלה 2 מיליון שקל, עומד דומם. נבו ביקשה הקלה ל-3 קומות נוספות, ובהן 24 דירות, ו"הבקשה בדיון".
וכך, כמעט ארבע שנים אחרי הרכישה, הצליחה נבו לבנות 40 מתוך 182 דירות, ואולי תוכל לבנות עוד 24. חלק הארי של הפרויקט תקוע עד היום. יש רשימת קונים ל-40 דירות נוספות, אך אין מה לעשות איתה.