הרב מכון 'צומת' חב לרב יהודה עמיטל זצ"ל את... עצם קיומו. כאשר עלה הרעיון בקיץ תשל"ו (76) להשתלב בגוש עציון, במסגרת 'מפעלי מושקו' (משה מושקוביץ, לאורך ימים ושנים. מפליטי הגוש בתש"ח, ומְשַקִמו ומרחיבו בדבקות ובמסירות מאז שחרורו בתשכ"ז) הופניתי לקבל את אישורו וברכתו של
הרב עמיטל, יועצו הקרוב והאינטימי של 'מושקו'. בשיחה קצרה נוצר ה'קליק' ומאז ליוה אותנו הרב עמיטל בעצות טובות, בעידוד ובברכות 'יישר כוח' לרוב.
מכון 'צומת' נוסד ב...דירתו של הרב עמיטל בירושלים. שם התכנס קומץ ה'מייסדים', ובניצוחו של הרב המכון ההלכתי-טכנולוגי קם ויהי, כולל שמו 'צומת' שנבחר באותה פגישת-יסוד. כעבור שנים אחדות, לקראת יסוד הקובץ השנתי 'תחומין' (תש"ם, 1980) האיר לנו הרב עמיטל פניו והביע התלהבות מעיסוק הלכתי אינטנסיבי בשדות 'תורה, חברה ומדינה' ובנקודות ההשקה שביניהן.
לימים, כשהוצע למכון 'צומת' (על-ידי הראשון לציון דאז הרב בקשי-דורון שליט"א) להקים את מינהל הגיור מטעם הרבנות הראשית במסגרתו (תשנ"ו-תש"ס, 2000-1996), ולטוות ולהתוות את אורחות הגיור בישראל לנוכח גלי העלייה מחבר העמים ומאתיופיה - חיזרתי על פתחי רבנים ידועי-שם ובעלי תפיסה ציבורית לקבל ברכת הדרך (והרב אליהו בתוכם, שתמך בפה מלא). אחד ומיוחד שבהם, אשר גילה אהדה על הסף, והתעניין בנושא לפרטיו ולכללותיו, היה הרב יהודה עמיטל זצ"ל. חשתי כי הנושא קרוב ללבו, כמי שחי את משק כנפי קיבוץ הגלויות וההד המשיחי הבוקע הימנו. הנושא תאם את הלך רוחו וגישתו ההלך-חברתית ברמה הלאומית.
גם אם נחלקנו בסוגיות פוליטיות חוצות-ישראל, לא חדל הרב עמיטל להאיר לנו פנים בתחומים המקובלים עליו. וכבר דובר רבות על מידותיו האציליות כולל תפיסת פלך שתיקה.
באחת, רב-מחנך הנתון כולו בהווית כלל-ישראל.