בפעם הקודמת ש
ג'ניפר לופז החליטה להפיק לעצמה סרט עם בן-זוגה, זה נגמר רע מאוד. לחבר קראו
בן אפלק, ולפיאסקו המשותף שלהם קראו "
אהבה מחוץ לחוק". כלומר, אם בכלל קראו לו. ארבע שנים עברו, וג'ני מהבלוק שוב החליטה שמשאלתם הכמוסה של צופי הקולנוע היא לצפות בה משתפת פעולה על המסך עם בעלה הנוכחי,
מארק אנתוני. לכן הפיקה את "
הזמר" ("El Cantante"), וליהקה את עצמה לתפקיד הנדחפת הראשית. וזאת למרות שהספיקה להוכיח ביותר מהזדמנות אחת ששחקנית היא לא.
אבל ג'יי לו רצתה כנראה להזכיר את העובדה המצערת הזו לכל מי ששכח, ומגלמת בסרט את פוצ'י, אשתו של מלך הסלסה הקטור לאבו (אנתוני). הסרט בנוי בצורת ראיון שנערך עם זוגתו של הזמר לאחר מותו. כך יכולה העלילה להתפרש על-פני ארבעה עשורים ולהתעכב בכל פעם על תקופה אחרת בחייו של לאבו. אולם, רוב פרקי חייו של הפורטוריקני שהביא את הסלסה לניו-יורק, סובבים סביב שני נושאים, כך לפי הסרט. אלו הן שתי אהבותיו הגדולות, מהן לא הצליח להיגמל - אשתו והסמים. לא בהכרח בסדר הזה. הכל מרוצף כמובן בנאמברים מוזיקליים לרוב, אם מארק אנתוני זה הקטע שלכם. לופז חסכה מהצופים את יכולות השירה שלה, ממש כפי שעשתה עם יכולות המשחק, כאמור. הצרה היא שהפוקוס בכל זאת עליה.
לסרט אומנם יש במאי,
לאון איצ'אסו שמו, ושני תסריטאים נוספים. אבל אין ספק שלג'ניפר היתה המילה האחרונה ביותר מנושא אחד. ונראה שאף איש מקצוע שנכח על הסט הצילומים לא טרח לתת לה הערות בונות. למשל, להסביר לה כי העובדה שהיא משחקת בסרט את פוצ'י בשנות ה-60 וגם את פוצ'י בשנות ה-2000, לא אומרת שעליה לשחק שתי דמויות שונות לחלוטין. פוצ'י 2000 הצמיחה בזקנתה מבטא מוזר להחריד, שאמור להיות ניו-יורקי עם דגש על רובע ברונקס. היא אפילו מעשנת אחרת בחלוף השנים. בנוסף, היה על השחקנית לשקול אם מספר סצינות המתמקדות אך ורק באגנה המתנענע יתרמו לתדמית שהיא מנסה לשווק. היא לא אמורה לרצות שלמשמע השם "ג'ניפר לופז" נחשוב על עוד משהו חוץ מ"תחת ענקי"?
מזל שאת זמן המסך שלה הסכימה הכוכבת לחלוק עם בעלה. אחרי הכל, הוא מגלם את הדמות הראשית. אך גם במקרה שלו, "מגלם" היא מילה מעט חריפה מדי לתיאור המצב. ברוב רובו של הסרט, דמותו של הקטור לאבו כל-כך מסטולה, עד שנדמה ששלפו אותו מתוך הישבן של עצמו. סביר להניח, ששחקן רציני כמו אנתוני אסף חומר ועשה הרבה תחקיר על שימוש בסמים, כדי להגיע למצבי ההכרה המעורפלים הללו, גם בזמן הצילומים.
ובעניין הצילומים, מה תגידו על סרט אחר בשם "הזמר", שהצטלם השנה, השוטח את סיפור חייו של לא אחר מאשר הקטור לאבו? יכול להיות שמדובר שוב במקרה טרומן קפוטה - שני סרטים שונים על אותו אדם, שיוצאים לאקרנים בהפרש מעורר תמיהה. או אולי בעוד פרשיה של מידע פנימי שזלג בין אולפנים.
דמיינו את הסרטים "ריי" "
הולך בדרכי" ואפילו את "
אדית פיאף: החיים בורוד", יושבים בשורות הראשונות בכנס הביוגרפיות המוזיקליות מהשנים האחרונות. במקרה כזה, "הזמר" הוא הסדרן שהניח בעבורם את הפתק "שמור". אם ג'ניפר לופז רצתה להחצין את הזוגיות שלה ושל מארק אנתוני, מוטב שהיתה בוחרת בדרך היותר מקובלת בהוליווד - קלטת סקס באיכות ביתית.