אינספור מילים כבר נכתבו על כך שהמוות עשה רק טוב לקריירה של מאיר אריאל. אבל צריך היה לראות אתמול את היציעים הגדושים של האמפי בקיסריה כדי להבין את עוצמת הפער. הכרטיסים נמכרו כולם מראש, ובזה אחר זה עלו לבמה אהוד בנאי, חברי להקת "תמוז" באיחוד חגיגי, אחינועם ואודיה ניני, גיל דור, שלומי סרנגה, מרינה מקסימיליאן-בלומין, עלמה זהר, רמי קלינשטיין, נינט טייב ורבים אחרים שביצעו משיריו של גאון המילים.
המופע של "תמוז", שהתקיים בחלקו האחרון של הערב הארוך, אינו האיחוד הראשון של הלהקה שהנהיגו באמצע שנות ה-70 שלום חנוך ואריאל זילבר. ההרכב הופיע גם בערבים קודמים לזכרו של אריאל, שכתב את שניים מלהיטיו הגדולים ביותר: "סוף עונת התפוזים" ו"הולך בטל". פרט להם, הפתיע סרנגה בביצוע של "נגה" וטייב העניקה ביצוע עוצמתי ל"שלל שרב", שאריאל כתב במקור לגידי גוב.
עם ישראל אוהב גרסאות כיסוי - ראו את הצלחתה של "כוכב נולד". ערב הזיכרון המסורתי של אריאל, שסוחף יותר ויותר קהל מדי שנה, הוא בעצמו מין "כוכב נולד" שכזה, ספיישל חגיגי שמוקדש כולו ליוצר המנוח. האם "כוכב נולד" הייתה שוקלת להקדיש למאיר אריאל תוכנית בעודו בחייו? לא בטוח.
סרטון קצר שהועלה ליוטיוב לא מזמן מתעד את מה שמוגדר שם כ"הופעה האחרונה של מאיר אריאל" בערד בקיץ 1999. מדובר בפאב קטן ושומם שאת הקהל בו אפשר לספור על אצבעות של יד אחת. אפילו דפדוף במדריך "בידור ובמה" מתחילת אותה שנה, ספר הטלפונים של עולם הבידור הישראלי, משדר רושם דומה: לצד מיטב אמני ישראל שמציעים עצמם להופעה (לרוב בציון מספרו של האמרגן) אריאל פירסם תמונה קטנה שלו ולצדה את הטלפון שלו בבית. בראיון לרגל צאת תקליטו "רישומי פחם" אמר באירוניה שזה שהוא מוציא תקליט עוד לא אומר שצריך גם לקנות אותו.
עשר שנים חלפו והמצב השתנה לגמרי. כת מעריציו עדיין הולכת וגדלה. אילו עוד ערבי זיכרון שנתיים בארץ סוחפים אליהם כל כך הרבה קהל? אבל משפחת אריאל, כפי שפורסם לאחרונה, חלוקה בדעתה בנוגע לכל תעשיית ההנצחה הזאת, שהערב של אתמול מהווה את שיאה השנתי. למראה היציעים הגדושים ולמשמע השירים הכל כך יפים (שרבים מהם נוגנו אתמול בביצועים נהדרים), ההסתערות הזאת של הקהל באמת נדמית כהכאה מאוחרת על חטא. אמנות גדולה תמיד לוקחת זמן מה לעיכול, אבל בהקשר של אריאל זה לקח קצת יותר מדי זמן.
"אני רוצה לפגוש אותה פתאום במקרה אחרי שכבר אשכח אותה כליל", כתב בשירו "פלוגה בקו", ששרו אמש מיקי שביב ומיקה קרני. נראה שמרבית הציבור הישראלי באמת היה צריך לשכוח אותו כמעט כליל בשביל לפגוש אותו פתאום במקרה.