שחקן הקולנוע דניס הופר הלך אתמול (שבת) לעולמו והוא בן 74. הופר מת בביתו שבלוס אנג'לס לאחר מאבק ממושך בסרטן הערמונית, ממנו סבל. הופר היה נשוי חמש פעמים והותיר אחריו ארבעה ילדים.
הופר החל את הקריירה הקולנועית שלו בשנות ה-50, אז הופיע לצד ג'יימס דין בסרטים כמו "מרד הנעורים" ו"ענק". הוא היה מועמד לפרס האוסקר פעמיים - בפעם הראשונה על הסרט הראשון שכתב וביים, "אדם בעקבות גורלו", ובפעם השנייה על תפקידו כשחקן בסרט "ימים של תהילה".
בנוסף, שיחק הופר בתפקידים מרכזיים בסרטים "אפוקליפסה עכשיו", "ספיד", ו"קטיפה כחולה".
מתוך כתבתו של אורי קליין -
הדרמה המפוקפקת האחרונה של הופר:
הופר נולד ב-1937 בדודג' סיטי שבמדינת קנזס. משם עברו הוריו לקנזס סיטי שבמדינת מיסורי. אף שכבר בילדותו נודע בהתנהגותו הפרועה, הוא גם התעניין באמנות ולמד אצל הצייר האמריקני המוערך תומס הארט בנטון, שגילה אצל הילד כישרון ועודד אותו להמשיך לצייר. ואומנם, הופר נודע כצייר וכצלם מוכשר, שתערוכות של יצירותיו התקיימו בעשורים האחרונים במקומות שונים בעולם. הוא גם אספן אמנות נלהב, ואוספו נחשב לאחד הגדולים והאיכותיים באמריקה.
מקנזס סיטי נדדה המשפחה לסן דייגו שבקליפורניה, ושם, בזמן לימודיו בבית הספר התיכון, החל הופר להתעניין במשחק. בין השאר התיידד באותן שנים עם השחקן וינסנט פרייס, שהיה בעל השכלה רחבה בתחומי האמנות והתיאטרון הקלאסי, והוא זה שהטביע בהופר את אהבתו למחזותיו של ויליאם שייקספיר.
הופר עבר לניו-יורק ובמשך חמש שנים למד באולפן השחקנים אצל לי סטרסברג, שתורת המשחק שלו, שמכונה "השיטה", הניבה את דור השחקנים הצעירים החדשים, כגון מרלון ברנדו וג'יימס דין, שהופר העריץ וניסה ללכת בדרכם.
בשנות ה-50 הופיע הופר ביותר ממאה פרקים של סדרות טלוויזיה שונות, אך הופעותיו הנודעות ביותר מאותן שנים היו בשני סרטיו האחרונים (מבין השלושה שבהם כיכב) של ג'יימס דין, שהופר היה מיודד עמו: "מרד הנעורים" ו"ענק" של ג'ורג' סטיוונס (שבו גילם הופר את בנם של רוק הדסון ואליזבת טיילור). הופר הכריז כמה פעמים שג'יימס דין היה השחקן הגדול ביותר שעמו עבד, ושמותו של דין שבר אותו.
בשנות ה-50 וה-60 הופיע הופר בתפקידי משנה במספר רב של סרטים, רבים מהם מערבונים מוערכים, לרוב בתפקיד חבר בכנופיית הרשעים. הרשימה כוללת בין השאר את "דו קרב באו קיי קוראל" של ג'ון סטרג'ס, "בניה של קייטי אלדר" של הנרי האתאוויי (שבמשך צילומיו הוא התיידד עם כוכב הסרט, ג'ון ויין), "המורד" של סטיוארט רוזנברג בכיכובו של פול ניומן, "תלה אותם גבוה" של טד פוסט בכיכובו של קלינט איסטווד ו"אומץ אמיתי" של האתאוויי, שוב בכיכובו של ג'ון ויין.
בשנות ה-60 התיידד הופר עם ג'ק ניקולסון, וב-1967 הופיע בסרטו של רוג'ר קורמן "הטריפ", שניקולסון כתב את תסריטו וכיכבו בו פיטר פונדה וסוזן סטרסברג, בתו של מורו, לי סטרסברג. שיתוף הפעולה הזה סלל את הדרך להפקתו ב-1969 של "אדם בעקבות גורלו", אחד הסרטים המכוננים בתולדות הקולנוע האמריקני שקם על חורבותיו של הקולנוע ההוליוודי הקלאסי, שקרס כמה שנים קודם לכן.
הופר ביים את הסרט, שאת התסריט שלו כתב יחד עם פיטר פונדה והסופר טרי סאתרן. הופר ופונדה כיכבו בסרט. את תפקיד עורך הדין המסומם שמתלווה אליהם היה אמור לגלם השחקן ריפ טורן, אך בפגישתם הראשונה פרצה תגרה בין הופר לטורן, והלה הוחלף בג'ק ניקולסון (שהופעתו בסרט הפכה אותו לכוכב). ב-1994 התארח הופר אצל ג'יי לנו וסיפר שטורן שלף סכין באותה תגרה. טורן תבע את הופר באשמת הוצאת דיבה - וניצח. "אדם בעקבות גורלו" ("איזי ריידר", במקור) היה ללהיט ענק ומפתיע, שבין השאר זכה בפרס סרט הביכורים הטוב ביותר בפסטיבל קאן.