בהתחלה זה באמת נראה נורא מקסים. "אני ואתה בפארק", מופע מחווה ענק בפארק הירקון לאריק איינשטיין, הזמר הטוב וכנראה גם האהוב ביותר בארץ. אז מה אם השם קצת מאולץ - כמה מופעים ישראלים כבר עושים בפארק הירקון? זה חייב להיות אירוע שאסור לפספס. שערו בנפשכם, לשמוע על הדשא את השירים שליוו את חיינו, לראות אותה בדרך לגימנסיה יחד עם עשרות אלפי אנשים, לעוף כמו גוזל, לשבת בסן פרנסיסקו על המים של הירקון. היש אירוע ישראלי יותר מזה?
וכאילו זה לא מספיק, הגיעה רשימת האמנים חסרת התקדים ובאמת הפילה את כל חומות ההתנגדות: מעברי לידר עד שרית חדד, מהדג נחש עד שלומי שבן ומהקספרים עד עלמה זהר - נדמה שכל זמר ישראלי מצליח שתוכלו להעלות על הדעת יעלה הערב על הבמה, עם גרסה משלו לשיר של אריק איינשטיין.
אבל כאן מתחילה הבעיה. איינשטיין מעולם לא היה כותב טקסטים גדול במיוחד, למעשה הוא היה בינוני מאוד, ולחנים? הצחקתם את הבלורית של שלום חנוך. אריק איינשטיין, ממזר בר מזל, נהנה מטקסטים ולחנים של כמה מהיוצרים הגדולים שקמו בארץ, אגדות. הוא לש את היצירות האלה כרצונו ושר אותן ללא רבב, עם טונה אישיות ומוזיקליות, כמו שאף זמר אחר בארץ לא ידע לשיר. יהונתן גפן ואברהם חלפי, יוני רכטר וסשה ארגוב, באמת תודה רבה על עבודכתם המצוינת, אבל מה שהופך טקסט ולחן טובים לפנינה איינשטיינית בת אלמוות היא הדרך בה הוא שר, דרך שאי-אפשר לשחזר. ואם אי-אפשר, למה לנסות?
ואם האישיות הייחודית של איינשטיין היא-היא מה שהופך טקסטים של רוטבליט ולחנים של גבריאלוב ל"שיר של אריק איינשטיין", מה יועיל ערב שלם משיריו בלי ההגשה ההיא? זו לא טענה מהמותן, נסו להיזכר בחידושים לשיריו משנים עברו. חוץ מזקני צפת, שהסריחו מרוח נעורים נפלאה ב"מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר", אף חידוש לא הצליח להחיות את שיריו של אריק, חלקם רצחו אותם לאור היום. שרית חדד כבר השחיתה השבוע את "עוף גוזל", וגם הביצוע של עלמה זהר ל"כמה טוב שבאת הביתה", למרות הייחוס המשפחתי (אביה כתב את המילים) הוא לא בדיוק איי-איי-איי.
אבל זו לא אשמתן. הן מוכשרות וטובות כמו כל שאר המשתתפים במופע. הסוד, הקסם והכריזמה של אריק, שהפכו אותו לבן בית בכל משפחה ישראלית, הם רק שלו וטמונים בביצוע. אין שנייה בארץ להגשה של איינשטיין, ואת זה גם מאה דיסקים פושרים עם גיא בוקאטי לא יצליחו לקחת ממנו. אבל זה מה שמנסים לקחת ממנו בערב המחווה, שבא לברך ויוצא מזייף. איינשטיין כבר הודיע שהערב הוא יישאר בבית. אפשר להבין אותו.