הסביבה הזו, של כיכר המדינה, נוחה ליפית גרינברג (ג. יפית). היא גרה קרוב, קונה שם מדי פעם וחולפת כל בוקר בהליכה ספורטיבית על פני חלונות הראווה בטייץ ("לא אכפת לי בכלל שהם רואים אותי ככה, אני לא שמה על-אף אחד").
"אני מאוד אוהבת מותגים, אבל לא אוהבת טירוף", היא אומרת בראיון למגזין "פירמה". "אני הרי יכולה להרשות לעצמי כל דבר, אבל לא יכולה לסבול שרלטנות של מותגים. מפתיע אותי שאנשים מוכנים לשלם כל מחיר על כל דבר.
"יש כאן בכיכר למשל חנות, שמוכרת מותגים במחירים מטורפים אבל עושה מבצעי הנחה של 90%. אז מה החוכמה? אני לא יכולה לפוצץ סתם כסף, אבל אם אני רואה משהו שאני ממש אוהבת, אני קונה לעצמי, למרות שאני בעיקר קונה באאוטלטים בחו"ל. זאת צרכנות נבונה בעיני. שם הרי מוכרים במזומן, לא בשוטף 90, אז אפשר למצוא שם תיקים של מעצבי על ב-6,000 שקל במקום ב-20 אלף. אאוטלט זה המצאת המאה. הדרך השיווקית הנכונה של מותג להגיע לכולם במחירים סבירים, בלי לפגוע בעצמו ובקשרים עם הסוחרים וחנויות המותג. בארץ אין עדיין אף אאוטלט ראוי, שאפשר למצוא בו מוצרים מקולקציות עדכניות אבל במחירים זולים יותר".