אפרת אברמוב
תזכרו איפה שמעתם את זה לראשונה: אפרת אברמוב נמצאת על סף הפריצה הגדולה שלה. זה יכול לקרות כבר השנה, ואם רק יתנו לה הזדמנות, אברמוב תהיה המרעננת הרשמית של 2010. אחד היתרונות הבולטים של אברמוב הוא היכולת שלה לנהל שיחה מעניינת. כמה פשוט, ככה נדיר: נסו לחשוב על בחורה אחת בטלוויזיה שבאמת מסוגלת לפטפט באופן קולח עם המרואיינים שלה (ע"ע "האחות הקטנה") ולא רק להקריא בלקוניות טקסט שנכתב מראש. היא מצחיקה, חדה ואין לה טיפת בושה - בדיוק מה שמנחה תוכנית לייט נייט עם נטייה לסליזיות זקוק לו. למי שמתקשה לקרוא בין השורות נצא בקריאה מפורשת: תנו לאברמוב לצבוע את הלילות שלנו בצהוב זרחני! הגיע הזמן להפסיק להתייחס אליה בתור סיידקיק חביב ולא מזיק, ולתת לכמה מרואיינים זחוחים ליפול לה בין השיניים. בשביל זה לגמרי שווה להדליק את הטלוויזיה.
מאור כהן
נכון, לא חסר לנו מאור כהן על המסך, עם תפקידים ראשיים ב"מסודרים" וב"ארץ נהדרת", ועדת מעריצים הולכת וגדלה סביב דמויות הקאלט שהוא מקפיד לגלם. ובכל זאת, נדמה שהבחור עם הכי הרבה שארם בארץ עדיין לא מצא את מקומו הטלוויזיוני המושלם. הוא יודע לדלג בכישרון בין סגנונות מוזיקליים מגוונים, לזגזג בקלות בין דמויות ולהצחיק גם כשהוא מדבר ברצינות גמורה (לא תמיד בכוונה). יש לו נוכחות, קסם וכישרון מוזיקלי, ולכן בלייט נייט החלומות שלנו, מאור כהן צריך להוביל את הלהקה בתוכנית של אפרת אברמוב. הוא לוקח בהליכה את מקס ויינברג מהתוכנית של קונאן, את החולד המשונה מהתוכנית של לטרמן ואת קווין יובנקס הבלתי נסבל של ג'יי לנו, ובבקשה - אל תגרמו לנו לדבר על ליאור שליין. כל בדיחה או מערכון ינסקו עם תגובה שלו, והמוזיקה - נו, בעשרים השנה האחרונות כבר ראיתם מה הוא יודע לעשות. אז למה דווקא מנהיג הלהקה ולא מנחה התוכנית עצמה? טוב, לכו תסמכו על הסטלן הזה.
ורד פלדמן
"האלופה", "אולי הפעם", "האקס המיתולוגי", "מסודרים", "לא לפני הילדים" - זה באמת נחמד שוורד פלדמן מופיעה בכל סדרה שנייה בטלוויזיה, אבל באמת שזה לא מספיק. ישנן מצחיקות יותר, ישנן אולי מוכשרות יותר, אבל בטלוויזיה הישראלית אין כרגע אף בחורה יפה ומקסימה כמו פלדמן. אולי זה החיוך, אולי הקסם האישי, לפלדמן יש איזה מרכיב חמקמק שמרומם אותה מעל האחרות ושולף אותה מאפרוריות פס הייצור של כוכבני הטלנובלות וסדרות היחסים. בואו נאמר זאת גלויות: אנחנו מאוהבים מעל לראש, ולכו תסבירו אהבה. אנא, יסדו לנו ערוץ ורד פלדמן בממיר, ותראו איך הרייטינג נוסק.
לונדון וקירשנבאום
כן, אנחנו יודעים, זה כבר לגמרי פאסה לכתוב כמה מוצלחים לונדון וקירשנבאום בתוכניתם המשותפת, ועדיין, אין עוד דמויות טלוויזיוניות, בוודאי לא מתחום האקטואליה, ששווה כל כך לפתוח עבורם את הטלוויזיה. המהדרין, אגב, מקפידים לצפות רק בחלק השני של התוכנית, בשלב שבו סיימו השנים למלא את חובם המקצועי לעניינים שבראש סדר היום, ומתפנים למיני אייטמים איזוטרים אך מרתקים, החל מחוקיותו של משחק הפוקר ועד להופעת רגאיי באולפן. לא שלונדון וקירשנבאום זקוקים לזמן מסך נוסף מזה שניתן להם מדי יום, אבל אם יוחלט להרחיב את פועלם הטלוויזיוני, היינו רוצים לראות אותם מנחים את השעשועון "ראש בקיר". לא ששי ודרור גרועים, אבל דמיינו את ירון לנודון מתעלל בחבורת אנשים לבושי בגדי ניילון מכסף. תענוג.
אמנון דנקנר
עוד מוקדם לקבוע אם קריירת המשחק של אמנון דנקנר תתארך מעבר לתפקיד שהוא ממלא בימים אלו בסדרה הסאטירית "פולישוק", אבל בטוח שההופעה הזו עושה חשק לעוד דנקנר על המסך. כבר ב"פופוליטיקה" חשף דנקנר את יכולתיו ליצור פרובקציות מכלום, לעצבן את כולם בהינד עפעף ולהפוך לדמות הדומיננטית באולפן עוד בטרם פתח את הפה. ההופעה בפולישוק מוסיפה לכל זה גם אלמנט קומי, שיש בו פוטנציאל קאלט גדול. תנו לו להגיש את יאיר לפיד ב"אולפן שישי", והרי לכם תוכנית חדשות עם אקשן. אנחנו עוד נאהב אותו.