הכל פוליטיקה, המשחק מכור
אנשים אוהבים מטאפורות כאלה. בטח במזרח התיכון המבעבע הזה, הכל כך קשה לעיכול מרוב דם וארס. עזבו אותנו מתמונות זוועה, שחררו אותנו מלהביט למציאות בעיניים. תנו לנו דימויים. איתם אנחנו יכולים להסתדר. מרים טוקאן, למשל. רק בת 25 וכבר מייצגת כל כך יפה את הדילמה - הצביעות, ההשתדלות, ההתחסדות. זאת אומרת, איזה יופי שהיא העפילה כל כך גבוה ב"כוכב נולד". באמת יש לה קול יוצא מן הכלל. אפילו שהיא ערבייה. רגע-רגע. מי אמר את זה? ערבייה? מה זה קשור לערבייה?
איך שלא מסובבים את העניין, מקבלים עיסה בלתי ברורה. לא צריך להיות בלשן או מומחה לתקשורת המונים כדי לקלוט ששופטי השעשועון הפופולרי שהביא לעולם את נינט משתדלים לא לומר בשידור את המילה הטעונה הזאת - "ערבייה" - שבכל כך הרבה קונוטציות אחרות מבטאת אלפי שנים של גאווה ומסורת. פעם אחת צדי צרפתי העיר על "המבטא הערבי של טוקאן". בפעם אחרת היתה זו מרגלית צנעני שאמרה כי "טוקאן לא שרה כמו במיינסטרים הישראלי". זה הכל, פחות או יותר.
בטדי הפקות מגלגלים את העיניים. גורמים בחברה אמרו השבוע: "לא חסרים במדינה הזו זמרים עם ח' או ע' גרוניות כמו בערבית. לא כולם שרה'לה שרון ולא כולם חיים נחמן ביאליק"; "ההערה של מרגול לא היתה במקום. יש עוד מתמודדת ששרה לא בדיוק כמו במיינסטרים הישראלי, ודווקא טוקאן קיבלה את ההערה הזו"; "צדי מחפש להגיד איזו אמירה שאנחנו מנסים להתעלם ממנה".
בעייתי, צדי צרפתי. לפני שבועיים, לאחר שטוקאן שרה דואט עם מיקה הרי, הוא העז לומר משפט נוראי כמו: "איזה יופי שיהודייה וערבייה שרות יחד 'לי ולך'". השופטים עשו פרצוף, המתמודדים התמוגגו, בטדי הפקות נתקפו צמרמורת. "צרפתי מנסה להראות עד כמה הוא ליברלי, ועושה בדיוק את ההפך", אמר מישהו בחברה. "אנחנו כאילו ניסינו להוכיח שאנחנו לא עושים פרובוקציה אלא נותנים הזדמנות שווה לכולם, וצרפתי מתריס על כך שכמה נחמד שיש לנו ערבייה ומייצג אפליה במסווה של פתיחות".
"השופטים כאילו לא מתייחסים לעובדה שטוקאן ערבייה, אבל בפועל מתייחסים יותר מהרגיל. כשג'קו אייזנברג אמר בראיונות שהוא לא עשה צבא והביע את דעתו על הצבא הישראלי, זה היה אסון נוראי. למה זה בסדר שטוקאן לא עשתה צבא? אה, כי היא ערבייה. אה, כי היא לא אמורה לעשות צבא. אבל היא ישראלית, לא? בטח ישראלית. כל היחס הזה צבוע לגמרי".
היגיון
("היא ערבייה, ולכן יש לה מבטא ערבי")
שישי, צהריים, היישוב הערבי(!) אעבלין, ממזרח לחיפה. כמה שעות לפני שידור "כוכב נולד" תושבי הכפר מבררים איך אפשר לארגן כמה שיותר קולות לנציגה שלהם, טוקאן. כ-10,000 תושבים חיים באעבלין - נוצרים, מוסלמים ובדואים. וגם כאן רואים בטוקאן סמל. בין בתי האבן הגדולים והרחובות הצרים מרחפות התהיות: האם בכוחן של טוקאן ותוכנית הטלוויזיה להעלות את הכפר על המפה, שלא לומר למצב מחדש את ערביי ישראל בעיני החברה היהודית, השלטת?
מרים טוקאן מתגוררת עם משפחתה הנוצרית בבית אבן גדול ובו נוף ירוק ואוויר הרים צלול כמיץ. היא סטודנטית למשפטים באוניברסיטת חיפה, רוקדת בלט, מתאמנת בקרטה, מנגנת בגיטרה. והיא שרה. "זמרת גדולה", כמו שאומר אליאס עזאם (35), תושב אעבלין שפגשנו במרכז הקניות ביישוב. "מה זה גדולה, ענקית. אבל אני לא חושב שייתנו לה לקחת מקום ראשון".
למה?
"כי טוקאן מייצגת מגזר שלם, של מיעוט. זה טוב בשביל הערבים ופותח דלתות לצעירים שלנו, אבל נגיד שהיום יש יום הולדת לבן שלי בן השבע ולילד של השכן, שהוא באותו גיל. ונגיד שיש לי שתי מתנות. אז אני שואל אותך - למי אני אתן את המתנה היקרה יותר? ברור שלבן שלי. אז כאן זה בדיוק אותו הדבר. לא משנה כמה מצביעים יהיו, בסוף השופטים יכולים לנתב את דעת הקהל והם תמיד יעדיפו את הילדים שלהם על פני הצאצאים של השכנים".
אלא אם הפוליטיקה מעורבת. עזאם: "כמו עם רנא רסלאן, שנבחרה למלכת יופי לפני כמה שנים, בדיוק כשישראל היתה על סף שלום עם הפלשתינים. והיו שם בנות יפות ממנה פי 10, אבל ברגע שמכניסים פוליטיקה, מסתכלים על מי אתה ומאיפה אתה".
והנה עוד משהו להסתכל לו בעיניים: מרים טוקאן אולי נושאת על גבה תקוות אינספור לצדק חברתי, אבל אי-אפשר להתעלם מהעובדה שהיא שרה בעברית. "לעם הזה חסרה ההבנה שישראל זה עם דו-לאומי ולא רק עם יהודי. אם טוקאן תשיר בערבית, שפת האם שלה, זאת תהיה הוכחה. אבל אם בתוכנית לא ירצו שהיא תשיר בערבית, היא לא תשיר בערבית. זה הם שקובעים, וחבל", אומר וורד שומלי (16), שבדיוק בא לקנות ירקות. גם לדעתו טוקאן לא תזכה במקום הראשון רק בגלל מוצאה. "בגלל שיש גזענות לערבים", לדבריו. ובכל זאת, טוב שהיא כוכבת נולדת. שומלי: "הלוואי שההתמודדות שלה בתוכנית תפתח את הדלת לעוד צעירים מהמגזר. היא מביאה לנו הרבה כבוד, והלוואי שדווקא התוכנית הזו תקרב בין יהודים לערבים - שתהיה חברה אחת, שילכו ויופיעו יחד בדו-קיום".
"ראיתם את האודישנים?", מצטרף לשיחה חליל שומלי (57). "הצדי צרפתי הזה העיר לטוקאן על המבטא הערבי ולא נרגע גם כשמרגול אמרה לו 'היא ערבייה ולכן יש לה מבטא ערבי'. השופטים האחרים כאילו התביישו להגיד שיש לה מבטא ערבי אז ניסו לערבב משהו. אסור להתייחס לזה שהיא ערבייה. אומנם אם היא תזכה יהיו שיגידו שהיא זכתה בגלל שהיא ערבייה, ולהפך, אבל אנחנו יודעים לבחור עניינית, לפי הטעם הטוב".
אם תשאלו אותו לא רק בפריים טיים, בישראל בכלל, כל הזמן מנסים להראות שאין שום בעיה או הפרדה: "זה כמו שערבי ילך לראיון עבודה וישאלו אותו אם הוא עשה צבא. אלה שיושבים שם, ב'כוכב נולד', לא מבינים שאנחנו מחוברים לאותם המקורות - שומעים הכל, קוראים הכל ויודעים כל מה שקורה פה".
מדינה קטנטנה, שני עמים, פערים עצומים, פוליטיקה בכל חור, מפעל לייצור כוכבים בעזרת אס.אם.אסים. פעם הכל היה על השולחן, היום אנשים רוצים פוליטיקלי קורקט. למה להגיד שני עמים? למה לצעוק את הבעיות בראש חוצות? אלא שבניגוד למה שאולי חושבים בטדי הפקות, הערבים לא מתביישים בערביותם, אל-חמד לאללה. מבחינתם זו לא מילת גנאי ולא קריאת תיגר. בשבילם האפליה היא לא שאלה או משהו שצריך לטייח אלא עובדת חיים, המציאות הישראלית בהתגלמותה. 1,000 כוכבים נולדים ומיליון משפטים מתחמקים לא ישנו את העובדות.
פואטיקה
("מרים היא כמו רועת הצאן ואני כמו הכבשה")
יום חמישי בשבוע שעבר, אולפני הרצליה. טוקאן חוגגת יום הולדת, צביקה הדר מברך אותה על הבמה וכולם שרים "יום הולדת שמח". צלמים מסתובבים לצד המתמודדים, ההפקה מקפידה לתת תשומת לב שווה לכולם. הכל נעים, נינוח, שום קונפליקט לא נראה על פני השטח. כלת השמחה חומקת החוצה לפיניש אחרון עם שותפתה לדואט "החליל" של נעמי שמר, ארלין גולד. "אנחנו צריכות לעשות את זה בהכי כיף", מרגיעה טוקאן את גולד, שנראית קצת מודאגת מהח' הגרונית של הקולגה במילה "חליל". "הח'ליל הח'ליל", היא מחקה את המבטא של שותפתה וצוחקת. טוקאן משתתקת. מרגע זה ועד העלייה לבמה הן יושבות בנפרד, גולד שותקת בצד וטוקאן מרגיעה את החברים שכבר שרו.
יש מתח באוויר. השיחות עוסקות בשירים, הבגדים לא נוחים, המתמודדות מושכות את הזמן לפני שיעלו על עקבים, מי שמעשן מחפש סיגריה, ומי שלא מנסה להתרחק מהעשן. טוקאן, בשמלה חומה ותסרוקת מתולתלת, מנסה להתגבר על הלחץ, מזמזמת שוב את הלחן ומחכה כבר לעלות לבמה ולשיר. בניגוד למשתתפים האחרים, היא שומרת את רגשותיה לעצמה. עוד כמה שניות, עוד תיקון קטן לשמלה, גולד וטוקאן נקראות אל הבמה.
על המסך משודר קטע על בחירת השיר. גולד מסבירה: "מרים היא כמו רועת הצאן עם החליל ואני כמו הכבשה". הלהקה מצטיידת בדרבוקה ותוף מרים. החברים מאחורי הקלעים מזמזמים את המילים, שתי מתמודדות צוחקות בינן לבין עצמן, "איך היא אומרת את 'החליל'". על המסך רואים את טוקאן וגולד שרות, מסתכלות זו לזו בעיניים. אחר כך יגדירו השופטים את השיר כ"הכי ישראלי". ולמה לא, בעצם. הרי שתיהן ישראליות.
הן יורדות מהבמה, חוזרות לשבת כל אחת בפינה שלה. על המסך מוקרן קטע שצולם בנהריה: משאל רחוב על המתמודדים ועל התוכנית. שמה של טוקאן לא מוזכר לכל אורך האייטם. "לא נורא", מחייכת אליה אחת המתמודדות, "אם היו מצלמים באעבלין, כולם היו מדברים רק עלייך".
ושוב, חוץ מאותה הערה מרומזת, איש אינו אומר דבר על מוצאה של טוקאן. בטח שלא בפניה. אבל כשלא שומעים, מאחורי הקלעים, בלי להיחשף, אומרת השבוע אחת המתמודדות כי דווקא חוסר ההתייחסות למוצאה של טוקאן הוא זה שמקדם אותה: "על פניו נדמה שהדבר לא מקבל שום יחס, אבל בפועל נותנים לזה חשיבות רבה. אישית, יש לי הרגשה שמנסים לחזק אותה על פני האחרים, לומר מתחת לשורות שהיא לא רק שווה לנו אלא יותר שווה מאיתנו. זה כמו שני אחים - אחד תלמיד מצטיין והשני בינוני מינוס. אם שניהם יביאו הביתה ציון 90, ישמחו יותר עם התלמיד הבינוני".
"בהפקת 'כוכב נולד' מסתכלים על האחר בצורה דו-פרצופית, בבחינת 'תראו כמה אנחנו פתוחים וראויים - יש לנו גם מזרחים, גם פריפריה, ועכשיו הרחקנו לכת עד כדי כך שמארחים זמרת ערבייה'", אומר ד"ר דוד גורביץ', ראש המסלול למדיה ותרבות פופולרית בבית הספר לתקשורת, המסלול האקדמי המכללה למינהל. "הם שואלים את עצמם מה מקדם את המכירות: רוסייה, אתיופית, דתי, ערבי. אחד הדגלים שתוכנית כמו 'כוכב נולד' נושאת הוא ההזדמנות השווה לכל אדם ומקום, גם לאחר ולפריפריה. ומה יכול להיות יותר 'אחר' מלהביא מתמודדת ערבייה? עצם העיסוק בה מצביע על הציניות. בחברה דמוקרטית אמיתית השאלה לא היתה נשאלת. מה, טוקאן אינה אזרחית ישראלית? וודאי שכן. ובכל זאת מביאים אותה על תקן של ערבייה. זו לא פתיחות אמיתית אלא פתיחות מעושה התורמת לדימוי של התוכנית ומיועדת להגביר את הדרמה והבידור אצל הצופה. אם יאהבו את הערבייה, מה טוב - זה מראה כמה אנחנו פתוחים וזה יפה. אם ישנאו אותה, זה מצוין - הרי תמיד שונאים פה את הערבים. כך או אחרת, המטרה והתוצאה הן אחת: קידום מכירות".
לדברי גורביץ', "כוכב נולד" ממלאת את החלום הקפיטליסטי: תוכנית בידורית רווית מאבקים, בידור ודרמה להמונים, שבה "כל אדם רגיל יכול להתגלות כברבור ולהפוך לסטאר, גם אם הוא מעיירת פיתוח כמו קריית גת. הקפיטליזם תמיד מחפש איזו סינדרלה, כך הוא יכול לפמפם את המהלך: אנשים ימשיכו להתנסות, להיאבק, להילחם ולהתחרות".
תקדים
("גם אום כלתום היתה שרה")
התקשורת הישראלית אוהבת שיש טוקאן. כולם מרימים בחדווה את הכפפה, משחקים את המשחק, מנפיקים כותרות כמו "מתמודדת ראשונה מהמגזר הערבי ב'כוכב נולד'" או "הזמיר הערבי", כינוי חיבה כזה לזמרים עם ח' וע'. לאחרונה נכנס אלמוני לפורום האתר של קשת וכתב כביכול בשם טוקאן: "האפליה נגדי עקב זה שאני ערבייה הורידה לי את החשק להתמודד בתוכנית".
טוקאן מרגישה ויודעת. בראיון לעיתון הערבי "כל אל-ערב" לפני כחודש אמרה כי היא חשה שאחריות כבדה מונחת על כתפיה, מאחר שהיא "שגרירת המגזר הערבי ומביאה מסר מהמגזר אל הציבור הרחב במדינה". אחר כך הוסיפה כי היא באה ל"כוכב נולד" כדי לשיר ולא כדי להתייחס למוצא שלה. בנוגע לשפה העברית, אמרה כי אין לה בעיה עם החד-לשוניות הזאת, כי "אם לא שרים גם באנגלית, אז זה בסדר לא לשיר גם בערבית. מבחינתי, המוזיקה היא שפה משותפת לכל העמים".
בינתיים, באעבלין, מעוררת החשיפה של טוקאן דילמות חברתיות. "לא כולם יפרגנו לה", אומר סמואל חביב (31), בעל המכולת הסמוכה לבית משפחת טוקאן. "היא בחורה ערבייה וזה בסדר שהיא תהיה בטלוויזיה, אבל בהמשך, אם היא תנצח, תידרש יציאה לעולם המודרני. אצלנו עדיין שומרים על צניעות. אומנם ישנם מקומות עבודה שמקובלים לנשים, כמו חינוך, אבל דוגמנות, ריקוד ושירה הם פחות טובים לאשה. המגזר מתפתח. פעם לא היה מתאים שבחורה תלך במכנסיים קצרים ברחוב והיום רואים כאלה בעיתונים ובטלוויזיה, אז זה פחות מרגיז את המבוגרים".
יש בכפר גם התנגדות להתמודדות שלה?
"לא ראיתי או שמעתי. גם אום כלתום היתה שרה. אני לא חושב שיש למישהו בעיה עם השירה של טוקאן. להפך, יש הרבה התרגשות סביב ההתמודדות שלה".
ספק אם זכייה בכוכב נולד תשנה את ההיסטוריה, אבל משני צדי המתרס מציינים שבכוחה של המוזיקה לפתוח לבבות. חבר הוועד המנהל של רשות השידור, ד"ר חליל רינאווי, החליט לאחרונה לנסות להריץ לאירווויזיון מתמודד ערבי במטרה לשלב את הערבים בחיי התרבות של ישראל. המועמדת הראשונה שלו היא - ניחשנו כולנו - מרים טוקאן.
"האירווויזיון בא והולך, אנשים לא צומחים משם, אבל ל'כוכב נולד' יש השפעה אחרת", אומר חביב מהמכולת. "בתוכנית הזו צריך לעבור סדרת מבחנים שזה כמו בדיקות ביטחוניות, ורק אם יש לך את הכישרון אתה נכנס. זה שטוקאן הצליחה להיכנס לנבחרת זה הישג גדול בשבילה. והיא רק בתחילת דרכה".
היא תהיה נינט הבאה?
"שאלה קשה. גם אם יבחרו אותה, תלוי איך המגזר יגיב".
ברחובות אעבלין מודאגים מאחוזי ההצבעה של הערבים. "כולם מבסוטים ממרים אבל לא מצביעים", אומר ג'מיל אבו גנימה (38), שכן של טוקאן.
אתה, למשל, מצביע?
"לא, כי אין לי זמן לזה. אבל אני קורא לאחרים להצביע. אם היא תיפול מהתוכנית אנשים יתחילו להגיד שהאחרים לא פירגנו לה וישכחו שהם בעצמם לא הצביעו. מעכשיו והלאה זה הכל קולות. אינשאללה יהיה לה בהצלחה".