ועדת המשנה לבינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות בכנסת, בראשות חברת הכנסת אורית פרקש הכהן, קיימה השבוע דיון מעמיק בשאלת מימוש הפוטנציאל הלאומי של תעשיית הקריפטו והטכנולוגיות המבוזרות (Web3). הדיון עסק במציאות המאכזבת אל מול הציפיות הגבוהות וההבטחות שקודמו בהחלטת הממשלה מפברואר 2023, שהצהירה על כוונה לקדם את תחום הנכסים הדיגיטליים. ח"כ פרקש הכהן: "מאז ההחלטה, כמעט דבר לא נכנס לתוקף. הממשלה לא עומדת בקצב, אין מאסדר מוביל שמדביק את השורות. זה שוק עם פוטנציאל אדיר, אבל בפועל מיצינו את הדיבורים - הגיע הזמן למעשים". 25% מהחברות לא יגייסו עובדים בישראל נציגי התעשיה לא הסתירו את תחושת התסכול, ואף הציגו נתונים מדאיגים. מנכ"ל פורום חברות הקריפטו, ניר הירשמן: "שליש מהחברות עוזבות את ישראל. 25% מהחברות בתעשיה הודיעו שלא יגייסו כאן אפילו עובד אחד. זו לא תחזית - זה קורה כבר עכשיו". לדבריו, בשנה החולפת פעלו בישראל 161 חברות בתחום (ירידה של 13 לעומת שנה קודמת) עם כ-3,300 עובדים. גיוסי ההון הסתכמו ב-4.2 מיליארד דולר. לצד זאת, ישראל איבדה כמעט 300 משרות והמשק הפסיד 86 מיליון ש"ח ממסים. הירשמן: "אם נמשיך כך, ב-2035 נפסיד בין 30 ל-40 מיליארד ש"ח בתרומה לתמ"ג. אבל אם ננקוט צעדים אמיצים, נוכל להגיע ל-75,000 עובדים בתעשיה ול-120 מיליארד ש"ח תרומה מצטברת לתוצר". רוב העובדים מגויסים מחו"ל אורן רוזנפלד, סמנכ"ל הכספים בחברת Fuse.io: "אנחנו מגייסים עובדים בעיקר מחו"ל. למה? כי עובד בישראל משלם כמעט כפול מס. זו מציאות שמעודדת בריחה של הון אנושי". נציגת רשות המיסים: "אנחנו במחלוקת מקצועית". חסמו ללקוחות חשבונות - נאלצנו לתבוע את הבנקים יובל רואש, מנכ"ל חברת Bits of Gold: "חשבונות של לקוחות נחסמו בלי התראה רק כי העבירו כספים אלינו. חלקם נתקעו לחודש. אפילו כספים שאנחנו מעבירים חזרה ללקוחות - לא תמיד מגיעים". לדבריו, "החברה משרתת מעל 250,000 ישראלים. אנחנו מעריכים שיש בישראל כ-600,000 מחזיקי קריפטו - חלקם רכשו את המטבעות בחו"ל". עוד אמר: "רק לאחר 4.5 שנים קיבלנו רישיון כגוף מפוקח. אבל גם עכשיו - גופים מפוקחים זרים נהנים מיתרון עלינו. כשאנחנו רוצים להמיר כספים, הלקוחות פונים לחברות בחו"ל. הבנקים צריכים לראות בנו ממתני סיכון, לא גורמי סיכון". חזרתי מדובאי - שוקל להעביר את העסק לשם אבי דיין, בעלים ומנכ"ל רשת Bitcoin Change: "למעלה משבע שנים אני מחכה לרישיון. מצד אחד אין רישיון, מצד שני הבנקים לא פותחים לי חשבון. פניתי לדובאי - המדינה לא עוזרת, אלא תוקעת מקלות בגלגלים. זו טעות אסטרטגית". הוא הזהיר: "העסקים הלא חוקיים - מטלגרם, דרך הלבנת הון ועד מימון טרור - הם המתחרים שלנו. במקום לחזק אותנו, חונקים אותנו". באוצר רואים כיוון חיובי - אבל הזמן אוזל חובב אלסטר, ראש אגף פיננסים באגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר: "אנחנו מזהים פוטנציאל לצמיחה וחדשנות. לצד זאת קיימים סיכונים כמו הלבנת הון, פגיעה ביציבות פיננסית, והשלכות על המדיניות המוניטרית. קבענו עקרונות: בהירות, התאמה לסטנדרטים בינלאומיים, גמישות טכנולוגית ואחידות אסדרתית". הוא הודה: "יש עיכובים, והבנקים מייצגים גישה שמרנית. אם הייתה תחרות בין הבנקים, זה היה משליך גם על תחום הקריפטו". ח"כ פרקש הכהן: "אם מדינות כמו שווייץ וסינגפור עשו את זה - גם אנחנו יכולים". יואב סופר, יועץ המשנה לנגיד בנק ישראל: "הניסוי שערכנו מוכיח שזה יכול לעבוד. אבל יש להסיר חסמים - תוך שמירה על כספי המשקיעים". אילנית מדמוני, נציגת בנק ישראל: "אנחנו בתהליך למידה והתאמה. קיימנו שולחנות עגולים עם נציגי התעשיה. עיקר החשש הוא מהלבנת הון. אנו שואפים להציג טיוטת הוראות מתוקנת עד סוף השנה". נתי טאובר, בנק ישראל: "פרסמנו מסמך עקרונות להסדרת פעילות מטבעות יציבים". רשות המיסים: הקלות צפויות בדיווח הילה גרטי, מנהלת תחום הקריפטו ברשות המיסים: "פרסמנו שלושה תזכירי חקיקה. קבענו שנכס דיגיטלי הוא נכס ולא מטבע, וחוקקנו ניכוי מס במקור על גופים מפוקחים - זה יקל על האזרח הפשוט. שיפרנו גם את תדירות הדיווחים". אלי טובול, סגן מנהל רשות שוק ההון: "אנחנו בשלבי סיום נוסח החקיקה על מנפיקי מטבעות יציבים. נקבל החלטות בזמן הקרוב". ח"כ פרקש הכהן: "בנק ישראל הוציא רק מסמך עקרונות מאז פברואר 2023. זה לא מספיק. הזמן אוזל".