רִיב יָרִיב בַּגַּן מַרְהִיב כָּאן בְּגַן הַיְּלָדִים כּוּלָּם שְׂמֵחִים, כּוּלָם לוֹמְדִים וְרַק זֶה הַשּׁוֹבָב יָרִיב עִם כּוּלָּם עוֹסֵק בְּרִיב יָרִיב בְּרוֹגֶז כְּמוֹ בִּרְיוֹן עִם הַיּוֹשְׁבִים שָׁם בָּעֶלְיוֹן אֵינוֹ מַכִּיר וּמִסְתַּגֵּר לֹא רוֹצֶה גַּם לְדַבֵּר כֵּן, יָרִיב כלל לֹא צָחַק: "לֹא מְדַבֵּר עַם יִצְחַק" "וְאַל תַּגִּיד לִי "עָמִית" הוּא לֹא חָבֵר, אֶל תַּצְחִיק!" אַל תַּזְכִּירוּ לוֹ אֶת גַּלֵּי "לְתַקְשֵׁר אִיתָּהּ לֹא בָּא לִי כְּבָר גֵּרַשְׁתִּי אוֹתָה מִן הַגַּן שֶׁתְּחַפֵּשׂ לָהּ מַנְעוּלָן!" "אִישׁ אוֹתִי לֹא יִשְׁפּוֹט לֹא מַזְמִין אוֹתָהּ לַיְּשִׁיבוֹת וְאַתֶּם לְעוֹד תַּעֲלוּל חַכּוּ מָחָר אַפְחִיד אוֹתָהּ ואֶצְעַק "בּוּ" " אֶת נֹעַם (סולברג) אֲנִי אוֹהֵב אֲפִילוּ שֶׁלִּי גָּרַם כְּאֵב כַּאֲשֶׁר אֶת פִּיטוּרֶיהַ סְתָם עִיכֵּב וְקִלְקֵל אֶת כָּל הַכֵּייף" זוֹרֵק אוֹתָהּ אַל מִחוּץ לַדֶּלֶת וּמֵהַחַלּוֹן מַכְנִיס אֶת "קֹהֶלֶת" לְטַלִּי, אמסלם, קִרְעֵי, עִדִּית וּבֵן גְּבִיר הוּא מוֹצִיא אֶת הָאֲוִיר יָרִיב שֶׁלִּי חַיָּב לָרִיב עַם הָעוֹלָם כּוּלּוֹ סָבִיב אֶת הַדֵּמוֹקְרַטְיָה זוֹרֵק לַבִּיב לְשִׂמְחַת דּוֹד בִּיבִּי הֶחָבִיב כָּאן בַּכְּנֶסֶת יֵשׁ לוֹמַר מִתְנַהֲגִים כְּמוֹ בְּבֵיבָר לְכָל יְצּוּר כְּלוּב מִשֶּׁלּוֹ וּבִכְלוּבוֹ שֶׁלּוֹ אֵין מוֹשְׁלוֹ וְכוּלָּם, כּוּלָּם בְּיַחַד מוֹרְדִים אוֹתָנוּ אֱלֵי שַׁחַת הָעִיקָּר שֶׁהַגַּנֶּנֶת שָׂרָה מְרוּצָה וּבִיבִּי עוֹד מוֹסִיף קְרִיצָה