הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַּגֶּיהָ אָבִיב
עַט נְחִיל דְּבוֹרִים עַל מִתְקָה סָבִיב
עוֹדָהּ בָּכּוּרָה בְּיָדוֹ , יִבְלָעֶנָּה
כִּי אֵין פְּרִי רַךְ וּמָתוֹק מִמֶנָּה
וְאִם תְּיוּבָּשׁ, תְּצוּמָּק לִדְבֵלָה
שָׁנִים יִשָּׁמֵר טָעֲמָה לִתְהִילָּה
נֶאֱחֶזֶת בַּסֶּלַע, בּוֹ תַּכֶּה שׁוֹרָשֶׁיהַּ
לְבַדָּהּ תִּתְמוֹדֵד עִם כָּל קְשָׁיֶהַּ
עִם קַיִץ שָׁחוּן וְעִם זֶרֶם שׁוֹטֵף
עִם שֵׁן צְבִי וְעֵז וְעִם בָּרָק שׂוֹרֵף
עִם סְעָרָה וּבָרָד, עִם אָרְבֶּה וַאֵשׁ
אִלּוּ מִמֶנָּה לָמַדְנוּ לֹא לְהִתְיָאֵשׁ !